יום חמישי, 9 ביולי 2020

מה רואים מפה ?


ושוב לארץ ישראל היפה של ינקותך.

הקרן הקיימת של אז הייתה אחד מעמודי התווך של בניין הארץ, והנה עוד שיר על קק"ל שלמדת כשעוד היית בגן הילדים.

המנון לקופסא ./ מילים:אהרון אשמן /לחן: גבריאל גראד 1930

 

בא ראש חודש, בא ראש חודש

זה היום הוא לנו קודש

בו נגילה ונשמח

הקופסא היום נפתח

    ---------

את קופסא את קופסתינו

הגואלת אדמתינו

את מרבה שדות בכפר

אילנות בגיא בהר

 ------

ציל-ציל-צליל פרוטה דופקת

פתחו לי הקול צועקת

פתחו לי את האשנב

בגינה עגבנייה

 --------

את קופסא.........

------

כבר פתחנו, צאנה, צאנה

אדמתנו לכנה קנינה

פרדסים, כרמים שדות

רב-שלום להתראות

 ---------

את קופסא......

 

נוסף לזה האחרון - עוד שיר של הורה מהגליל של אז:

 

הי הרמוניקה/ מילים:יוסף אלקוני /לחן: עממי

 

הי הרמוניה נגני לי

שירעד כל צליל

את ההורה שרקדנו

יחד בגליל

    -------

את ההורה שרקדו פעם

הורה הגליית

הורה עוד נרקוד הפעם

הורה הנצחית

 --------

עוד נזכורה,

עוד נזכורה את ההורה

הורה שרקדנו

יחד בגליל.      

 

אתה אמנם לא רואה, אבל אומרים שבין המפעל לדגים לכביש הראשי חופרים ויוצקים יסודות לתחנת הדלק  של "אלון" ושלנו. אולי עם מרכז מסחרי כלשהו.

ואתה מקווה למשהו הכי חשוב – שרותים כמו שצריך, למי שהתאפקה או התאפק עד עכשיו. אז אתה לא רואה איך זה נראה ומה רואים משם, אבל אתה זוכר כל מיני דברים מ-1950 (כשהיית פה לפני הגיוס).

נכון שיהיו פה כמה חזרות על מה שכבר כתבת פעם בעניין מה שרואים או לא רואים אבל לך יזיק עוד פעם. אז ככה, נתחיל במבט כלפי מזרח.

 

קודם כל היה וגם יש עד היום שרידי הכפר הערבי זרעין, שישב על תל יזרעאל העתיקה שקצת ממנה נחשף על ידי הארכיאולוגים בשנים האחרונות. המקום הזה היה גם קבוצת יזרעאל שנתיים לפני שעברה לאיפה שהיא היום.

קצת דרומה מזה ניתן היה לראות גם את הגלבוע, כולו קרחת אחת ענקית, קוצים, טרשים ואבנים והכל שרוף בשחור וקצת חום, כל זה בלי אף עץ מפני  שאת כל העצים והשיחים כרתו לגמרי בשביל להסיק ולהניע את רכבת העמק המיתולוגית.


מצד דרום אפשר היה לראות את הגבעה של גן-נר של היום, שבמלחמת השחרור הוצבו עליה חמישה משוריינים עיראקים מפחידים, שכל תותחיהם כוונו ישר על זרעין, הקיבוץ החדש של הפלמ"ח.

אפשר היה גם לראות חלק מהכפר הערבי סנדלה, שהיה מחוץ לגבול לפני שיחות שביתת הנשק בקפריסין וחילופי השטחים בעקבותיה ב-1949.

כמו כן, את הכפר הערבי מוקייבלה שהיה כנ"ל ושמיד לאחוריו השתרעו גם שרידי חאן ענקי ועתיק וגם שדה תעופה צבאי גדול שהוכן על ידי הבריטים ב-1940 למקרה  שצבאו הגרמני של רומל יפלוש לפלשתינה (לפני שנהייתה ישראל).

מערבה יותר, אפשר היה לראות גם את  תל תענך.

מצד מערב בכלל השתרע כל העמק המערבי - כולו קצת חיטה והרבה קוצים, כשממזרח למערב רואים את משטרת לג'ון, את הכפר הערבי לג'ון שכבר איננו ובמקומו יש את מקדונלד ואת תל מגידו ההיסטורי.


מכאן, דרך איפה שפעם יהיו משמר העמק, הזורע ויקנעם מוביל המבט עד לכרמל שבאמצעו יש את השפיץ של המוחרקה, אותה רואים מכאן רק ביום בהיר לגמרי.

משם מתנפל הכרמל אל עמק זבולון שאותו לא רואים אבל נמצא מאחורי מה שעד היום הוא גבעות שיח אברייק וטבעון.

אפשר לראות קצת מקיבוץ שריד, קבוצת גיניגר, טיפה'לה נצרת של פעם והר הקפיצה ויש גם את התבור שגבעת המורה מסתירה לגמרי.

באמצע כל זה יש לנו את כל עמק יזרעאל המערבי, כמעט פְלָאצ' אחד גדול שמימי מצרים הקדמונית היה תמיד או אסם התבואה של כל האיזור או שדה קוצים אינסופי שבכל שנה נשרף לגמרי והפך לשממה.

כך עד שבאו קצת ערבים פלחים שעבדו בשביל משפחת סוֹרְסוּק ושאחריהם הגיעו החלוצים, גואלי השממה ומייבשי הביצות, שהיה להם בשביל מה לקום בבוקר.

ובחזרה למקום שבו אנחנו עומדים. ממערב לו עברו גם הכביש נצרת-ירושלים וגם קו עמודי הטלפון של 1920. התוואי היה דרך המלך עוד מימי התורכים ואולי גם לפני זה.

 

 מצומת יזרעאל היה כביש לכיוון מזרח עד לצומת נבות. הכביש הזה היה ממש בלתי ראוי לנסיעה, מלא סדקים ובורות נוראים. מצד צפון הייתה כאמור גבעת המורה קֶרַחַת למהדרין כמו הגלבוע ואם מבני הקיבוץ, מפעל, רפת וכולי, לא הסתירו אז אפשר היה לראות קצת את הכפר שונם (אבישג השונמית), את מרחביה, זאת שנהייתה גם מושבה וגם קיבוץ,ששמה הספיקה גולדה מאיר לרקוד ואלס עם הטייסים הגרמנים של מלחמת העולם הראשונה וגם קצת עפולה שכולה תחמת רכבת העמק ושדה התעופה של המטוסים הגרמנים. היום (ואתה לא יכול לראות בדיוק מה) נהיה כל זה צפוף ומיושב, מלא מחלפים ורכבת העמק החדשה.


 

עוד שיר שבטח למדת עוד בגן.

לא שמעת ולא ראית ממנו שום דבר למעלה משמונים שנה.

אתה זוכר היטב שזה שיר שהגננת או המורה הייתה מלמדת את הילדים בסתיו.

משום מה, זכורות לך עוד שורות או מילים נוסף למה שמופיע ב"זמרשת".

משהו כמו:

"אפתח חלוני, אראה אניות

בתכלת הים נוסעות ושבות."


איך זה ומאיפה זה? אתה לא המצאת את זה ולא ברור מדוע זה לא מופיע ברשומות.

הקיץ עבר

מילים : שמואל בס
לחן : נחום נרדי

 

הַקַּיִץ עָבַרהַחֹם הַגָּדוֹל,
שָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה לַכֹּל.
רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת, נוֹדְדוֹת צִפֳּרִים,
הוֹלְכִים וּבָאִים הַיָּמִים הַקָּרִים.

 

הַבִּיטוּ וּרְאוּ, קָטֹנְתִּי אֶתְמוֹל,
הַקַּיִץ עָבַר – וַאֲנִי כְּבָר גָּדוֹל.
שָׁנָה חֲדָשָׁה הִתְחִילָה הַיּוֹם.
הֲיִי נָא טוֹבָה וּבוֹאֵךְ לְשָׁלוֹם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה