יום חמישי, 9 ביולי 2020

חוק פרקינסון


ילד    ירוק  -  מילים – יהונתן גפן/ לחן – חואן פרדו

 

על שפת נחל בערב

שמה איש לא יפריע

שם הרוח נושבת

תלטף ותרגיע

שם אכתוב לך במים

שיר שאיש לא יטביע

 

אה הה הה הה.... אני ילד ירוק

 

בא עוד בוקר זורח

אקליפטוס תינוק

ענפים הוא שולח

אל השמש רחוק

מתעורר בי הילד צוחק לירוק

 

אה הה הה הה.... אני ילד ירוק


 

מסתכל לתוך פרח רואה את עינייך

הלוואי שתבואי לא יכול בלעדיך

לו הייתי ציפור עף הייתי אליך

 

אה הה הה הה.... אני ילד ירוק

 

למען הגילוי הנאות:  נגמר לך על מה לכתוב.

לא מדויק, בטוח שיש עוד הרבה הרבה, אבל האנרגיה של מרתון הזיכרונות התעייפה.

אז תעזוב לרגע את פעם, פעם ותיזכר במשהו שנתקלת בו היום לפנות בוקר בשעה ארבע. בין ארבע לחמש יש ברדיו, ברשת ב', שידור מצוין של מיטב הזמר העברי מכל השנים. פתאום פלט השדרן משהו כזה:

"והנה שיר שכבר מזמן לא שמעתי ושאני מוכן לשמוע ולשמוע ולשמוע עוד ועוד".

את השיר שר אריק סיני, את המנגינה חיבר איזה מישהו ספרדי ואת המילים כתב יהונתן גפן. כבר כתבת פעם שאולי לא כל מה שהגפן  הזה אמר או עשה בחיים כל כך נראה לך מי יודע מה אבל כמה מהשירים שלו נמנים על מיטב הזמר העברי.

למשל: "...שומר עברי על סוס לבן בלילה שחור...", והיום בבוקר אני שומע גם את "אני ילד ירוק".

בתוך המבול של מערכת הבחירות  המתגלגלת בגועל נפש עם כל השנאה, תאוות השלטון ואי הרגישות מחורבן הבית השלישי שזה מה שאפשר לשמוע היום וכל היום ברדיו הרי ש.."אני ילד ירוק" בא כמו משב  רוח רענן על גלי האתר ומלמד אותך שלא הכל מוכרח להיות כזה חרא.

ושמכל מיני סדקים וחרכים מציץ פתאום עוד איזה ילד ירוק שעושה לך טוב על הנשמה.


 

היום - 15.1.2019  יש קור נוראי ואי אפשר להיות בסטודיו בלי גם מזגן וגם עוד איזה שניים שלושה תנורים חשמליים וזה עדיין קר. וגם מוציא ממך את כל החשק.

אז שלום ולהתראות במזג אויר משופר קצת יותר.

 

17-1-19 

היום לא פחות קר משלשום והיום הזה גם התחיל עם כאבים נוראיים בפרקים.

אתה לא מפסיק לצרוח  ולשגע את כל מי שנמצא בסביבתך וגם להתגרד כמו משוגע. 

חרף זאת התעקשה דינה לוין, המלווה שלך, להוריד אותך בכח מהבית לסטודיו.

הסצנה הזאת חוזרת על עצמה בזמן האחרון יותר מדי פעמים.

חשוב לזכור.

כל היום וכל הלילה מיללת כל המדינה נגד המשטרה מפני ששוטר הרג בחור בן 24, כנראה קצת משוגע אבל לעומת זה מאוד תוקפני.

דעתך פה לא תורמת מי יודע מה למוסר החברתי והחוקי של ציון הנגאלת (והנגעלת). 

לא יועיל – אבל אתה משוכנע שמי שמתנפל על שוטר בסכין שלופה אז שלא יתפלא הוא ולא משפחתו אם השוטר ירה בו כהגנה עצמית.

אם הכדורים הרגו אותו זה המזל הרע שלו ולא חשוב עם הוא אסקימוסי או אוסטרלי או אתיופי, משוגע או לא משוגע.  

נקודה.

 

הברדק הטוטאלי סביב עלילותיו של עו"ד אפי נווה, ובעיקר זה שהוא מזיין שופטת וסטודנטית למשפטים ובטח עוד וכל זה כשוחד מיני, מזכיר לך ספר משעשע מאוד שקראת לפני 60 שנים: "חוק פרקינסון".

כתב אותו אחד ששמו הפרטי נורת'קוט פרקינסון שהיה פקיד גבוה ברחבי הבירוקרטיה של האימפריה הבריטית, כשזאת עוד היתה אימפריה.

ע"פי החוק שהוא קבע, אז אף פעם לא מעיפים לעזאזל את מי שסרח בעבודה, אלא רק בועטים אותו כלפי מעלה ותמיד רק למעלה, בתוך אותו המנגנון.

אז יש להניח שהאדון נווה, ראש לשכת עורכי הדין, יעוף מהמשרה ויהיה או נשיא לשכת עורכי הדין או לפחות שר בממשלה, מה שבא קודם.

וראה מה קרה לאריה מחלוף דרעי המסכן והנכלם ולצחי הנגבי האומלל.

וכאן אתה חוזר לרגע למה שעמוס עוז אמר שמישהו העיר לו פעם:

"אתה אל תהיה כל-כך צנוע ומצטנע.  אתה לא  כזה חשוב".

 

ובעניין ההברקות משהו של הרב אייכלר ב-12 בלילה: 

יהודי אחד הגיע אל הרבי שלו וביקש שימחל לו על עברה שהוא עשה.

שאל אותו הרבי מה עשית?

אמר לו היהודי, לא שטפתי את ידיי אחרי "מים אחרונים".

השיב לו הרבי, ובשביל זה הגעת לרב?

אמר היהודי, כן, ואחר כך אכלתי חזיר. הזדעק הרב... יהודי!!!

אתה אכלת "דבר אחר" ועוד ביום כיפור? 

המשיך היהודי אכלתי גם אכלתי מפני שביום כיפור אין מסעדות כשרות פתוחות.

 

ח  צ  ץ

על הסלע, על הסלע הך

שיר הפלא, שיר הפלא לך

מן הסלע שיר הפלא

אמן סלה,  צנח!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה