יום שני, 6 ביולי 2020

מזל טוב!!

מזל טוב ! מזל טוב! מזל טוב!

בחיים לא האמנת שאתה תספיק להיות גם סבא רבא.

אז נכדך, יער אלמגור, ואשתו, שני, עשו את אשתך היום סבתא רבתא ואותך לסבא רבא. נולדה להם בת. שלושה קילו מאה. יער  האב ומרתה – הסבתא מצד שני - נכחו בלידה. כשהתחילה בתוך הבטן קראו לה נמש ואחר כך גם נולי. אתה לא חושב שתגיע לבית חולים מאיר בכפר סבא. בשביל להיסחב לשם אתה צריך פיליפיני.

אם תהיה בריתה במקום נסבל אז אולי יצליחו לגרור אותך לשם. מזל טוב! 

מזל טוב! מזל טוב! שם הנינה שהפכה אותך לסבא רבא הוא גפן

 

ועכשו עוד זיכרון ממזמן, מ-1956, גם פתיח לשיר אחד ממזמן. 

כשהיית מדריך קומונה ב"תנועה המאוחדת" בחיפה יצא לך להיות בישיבת מרכז התנועה בכפר הירוק. מרכז התנועה זה כינוס נציגים מרחבי תנועת הנוער (בחולצות כחולות)   מכל הארץ, לדיון בכל מיני עניינים שהזמן דורש.

פתאום אתה נזכר בשני נושאים מהמרכז ההוא, נושאים שהיו לשערוריה לא קטנה.

כאורח במרכז הופיע משה שרת. הוא היה אז שר החוץ וגם אחד מראשי מפא"י.

בסוף דבריו הוא תבע מחברי המרכז להתכונן להשתלב, כדבר מובן מאליו במפלגת פועלי ארץ ישראל. 

מאז ומתמיד נחשבה התנועה המאוחדת ל"תנועה כללית" שאיננה משתייכת למפלגה. כשתנועת "מחנות העולים" התפלגה נוצרו שתי תנועות נוער, "מחנות העולים" המוגדרת (התנועה הקודמת) ולידה ה"מחנות העולים" התנועה הכללית. את זה אתה זוכר כשעברתם מצריף "מחנות העולים" שליד סומייל אל המגרש של "קן צפון" בארלוזרוב פינת אדם הכהן.

על עקרון הכלליות הייתה אז גאוותינו. נכון שהייתה זאת מפא"י שתמכה ועזרה (בעזרת "בתי ארלוזרוב") לתנועה המאוחדת שצמחה מפלג "מחנות העולים" ומ"גורדוניה".

אתה זוכר שהצטרפת, מתוך רצון, למפא"י כבר בגיל 18 ואולם כאיש "התנועה המאוחדת" אף פעם לא אהבת את השתלטנות והדורסנות של מפא"י לעומת ערכיה הדמוקרטיים של תנועת הנוער. 

הרבה מחברי המרכז  התקוממו כנגד מה שמשה שרת אמר אבל זה נשאר ויכוח לא גמור.

נואם נוסף שגרם לשערורייה היה אברהם אדרת איש התנועה ואחד ממנהיגיה במשך שנים רבות. בין השאר נידונה במרכז שאלת שמה המלא של התנועה.

ההצעה הייתה: "התנועה המאוחדת תנועת הנוער החלוצית בישראל".

לשמע ההצעה קם אברהם אדרת וקבל על כך שלא מציעים לקרוא לתנועה:

"התנועה המאוחדת, תנועת הנוער החלוצית  בארץ ישראל". לא מצא חן בעיניו שמוותרים על כל ארץ ישראל. זאת היתה דילמה חינוכית-ציונית די שנויה במחלוקת.

דרישתו זו של אברהם אדרת זכתה לביקורת חריפה. נדמה לך שאת העמדה הרעיונית של אי-ויתור על כל ארץ ישראל גרר אתו אברהם אדרת, שהיה חבר קיבוץ בית-השיטה ובפילוג עבר לאיילת השחר, ועדיין האמין כנראה ב"אקטיביזים הבטחוני של הקיבוץ המאוחד דאז".  


לאחר יום של דיונים הוזמנתם אחר כבוד לארוחת ליל שבת של המוסד. המקום דמה לחדר אוכל של קיבוץ. כולם בחולצות לבנות ובתחושה של חגיגיות.

מישהו השתיק את הקהל ושקט השתרר.

מישהי הדליקה נרות, מישהו קרא פסוקי תנ"ך.

פתאום נשמע קול נערה שרה כסוליסטית א-קפלה את השיר הזה:

 

מילים: עממי
תרגום/נוסח עברי: יוסף אחאי
לחן: לא ידוע (קלאסי)

בּוֹא, שָׁלוֹם! הָבֵא מַרְגּוֹעַ
כִּי עָיַפְנוּ כְּבָר לְדָם
בּוֹא, שָׁלוֹם! רַפֵּא אֶת רֹעַ
יֶצֶר לֵב כָּל הָאָדָם

בּוֹא, שָׁלוֹם! עַד אָנָה חֶרֶב
תֶּחֱרַץ מִשְׁפַּט-מִשְׂפָּח
עַד מָתַי כְּחַיְתוֹ טֶרֶף
יֶאֱרֹב עוֹד אָח לְאָח

‏בּוֹא, שָׁלוֹם! נָשׁוּב לִזְרֹעַ
וְהָאָרֶץ לֹא תֵּשַׁם
בּוֹא, שָׁלוֹם! הָבֵא מַרְגּוֹעַ
כִּי עָיַפְנוּ כְּבָר לְדָם

 

למשמע השיר אתה נתקפת בהלם היזכרות , בשבילך זה היה כמו צ'פחה בעורף.

זה היה שיר קלאסי מבית החינוך בצפון. בית-ספר ילדותך. 

רק מה? פה שרו את זה בבית-ספר תיכון, איפה שהתלמידים הרבה יותר מבוגרים. אתה זוכר שהשיר השרה אווירה מיוחדת לתקופה הבטחונית של לקראת מבצע סיני.

אגב מנהל  "כפר הירוק" היה מי אם לא גרשון זק, המנהל של בית החינוך בצפון. ויש להניח שזה הוא שהעביר את הפואמה הפדגוגית של בית החינוך ל"כפר הירוק". 

אין תגובות:

פרסום תגובה