יום שלישי, 7 ביולי 2020

סבתא בשלה דייסה

בוקר אחד אתה יושב עם העוזרת המקלידה, איימי בן אסולי.

פתאום מצלצל בנך אחאב ומודיע שאחת מהקוראות של הזיכרונות נמצאת בדרך אליך. כמעט שעשית במכנסיים.   לאחר מחצית השעה התייצבה אצלך בסטודיו אחת, כוכבה סרנגה. היא משוררת וציירת וסבתא צעירה. לשאלה במה היא עובדת?

ענתה שהיא אובדת עצות.

הייתה לשנינו שעה וחצי של שיחה מענגת גם על מה שאתה עושה והרבה על מה שהיא כותבת. היא, כידוע, לא הראשונה שהגיעה להיפגש אתך פיזית ואתה לא מפסיק להסמיק.


 

סבתא בישלה דייסה

 

כשהיית ילד קטן נהגה אמא שלך לשיר באוזנך ובאוזני אחיך כל מיני שירים ברוסית. 

אחד מהשירים היה השיר "סבתא בישלה דייסה לנכדים".

היא שרה ברוסית ואתם לא הבנתם אף מילה אבל בכל זאת למדתם לשיר את זה על-פה בלי להבין.

אימא בסוף ימיה, כשלא הכירה אף אחד ולא דברה, גילית פטנט לתקשר אתה במשהו. התחלת לשיר לה את השירים ההם ברוסית.

על זה הייתה מגיבה בחיוך גדול ואפילו שרה יחד אתך. אבל זה היה הכל. אחד מהשירים היה:                

 

סָבְתָא בִּשְׁלָּה דַיְיסָה

דַיְיסָה לַנְכָדִים

 נָתְנָה קְצַת לְגְרִישְׁקָה

 נָתְנָה קְצַת לְמִישְׁקָה

 נָתְנָה גַם לְזָכָרְקָה

 וְגַם נָתְנָה לְסָאשָׁה

 

לְאִיוָנוּשִׁיצְ'קָה דוּשִׁיצְ'קָה

נָתְנָה הָכִי הַרְבֶּה

 

סָבְתָא אָפְתָה עוּגָה

עוּגה לַנְכָדִים

נָתְנָה קְצַת לְגְרִישְׁקָה

נָתְנָה קְצַת לְמִישְׁקָה 

נָתְנָה גַם לְזָכָרְקָה

וְגַם נָתְנָה לְסָאשָׁה

 

 לְאִיוָנוּשִׁיצְ'קָה דוּשִׁיצְ'קָה

 נָתְנָה הָכִי הַרְבֶּה

 

סָבְתָא נָתְנָה חִיבּוּק

חִיבּוּק לַנְכָדִים

נָתְנָה קְצַת לְגְרִישְׁקָה

נָתְנָה קְצַת לְמִישְׁקָה 

נָתְנָה גַם לְזָכָרְקָה

וְגַם נָתְנָה לְסָאשָׁה

 

לְאִיוָנוּשִׁיצְ'קָה דוּשִׁיצְ'קָה

נָתְנָה לוֹ צָ'פְּחָה עָנָקִית.

 

התרגום הוא חופשי שלך


בטח שכולם מכירים את שיר העם הידוע על "הסבתא והדייסה" זה השיר שמחזיקים בכף היד של הפעוט ומזמרים לו שסבתא בשלה דייסה ונתנה לאגודל ונתנה לאצבע ונתנה לאמה ונתנה לקמיצה ולזרת לא נשאר. הלכה הזרת במעלה היד עד לבית השחי ושם מצאה הרבה דייסה מתוקה דיגידיגידיגידיגי.


ועכשו למען הסר כל ספק או סְפֵק סָפֵק: מה  שאמא שלך שרה על דייסה וסבתא איננו השיר על סבתא ודייסה ואצבעות אלא שיר ילדים אחר לגמרי מרוסיה הלבנה. פעם פעם היה להם חוש הומור לא רע, עד שבאו סטלין והיטלר וחיסלו את חוש ההומור של רוסיה הלבנה לעוד אלף שנים.   

אין תגובות:

פרסום תגובה