אתה מכור ושפוט על כל שירי ארץ ישראל ההיא.
אתה מקפיד להאזין ברדיו לכל תוכנית שיש בה כאלה שירים.
באחת התוכניות האחרונות השמיעו שירים ישראליים – רוסים.
השירים הרוסים היו כידוע מקור לא אכזב לשירה בתנועות הנוער ובהתיישבות בכלל.
בין השאר השמיעו את אחד השירים הכי נודעים בתחום הזה: "וולגה וולגה".
אתה יודע שהוולגה זה ברוסיה ושהיו על הנהר הזה מיליון שירים.
אתה גם יודע שאת השיר הביאו ארצה החלוצים הרוסים של העליה השלישית, אלה שהגיעו ב"רוסלאן".
אתה לא דובר רוסית והופתעת ללמוד את תוכנו בתכנית הרדיו הזאת.
מנחה התוכנית, איזי מן, זימן את פלוני, אלי סט מקיבוץ גדות, לספר משהו על השיר. המנגינה נחמדה אבל התוכן לא.
השיר מספר על קוזק אביר בן-חַיִיל החוזר מאירן ואיתו ובחיקו נסיכה פרסית צעירה יפיפיה. בשוטו על הוולגה מתלוננים רֵעָיו של הקוזק הגיבור על כך שהוא מזניח את חובותיו ואת ידידיו בגלל הגברת.
בתגובה משליך בן-החייל את הנסיכה למימי הוולגה ושר בעצב נוגע ללב :
"וולגה וולגה מעולם לא זרקו לתוכך כזה דבר יפה". שמחת זקנתי.
זה מרגיש כמו ליטוף אוהב מכפותיו של דוב סיבירי.
מעניין: אם בכל העולם, שראה בשיר להיט גדול, היו כולם יודעים על מה השיר הזה, האם עדיין היו חוזרים ומזמרים אותו בכל מקום בכזאת דבקות?
אבל כל הזיכרון זה לא על זה. אתה זוכר, וגם כתבת על זה, שפעם, ביימת הצגה לחג השלושים של קיבוץ גדות.
אתה, כרגיל, הקפדת לכנס ועדה שתלווה את מהלך הכנת ההצגה, בייחוד במהלך הכתיבה. אתה זוכר ישיבה אחת של הוועדה. היו שם כמה חברות וחברים ואתה חזרת ובקשת כל חומר מתועד על קיבוץ גדות.
היה שם אחד אלי סַט. הוא שלף מאיזה מקום אגודה של עלונים שנראים כמו עלון הקיבוץ. אבל זה לא היה העלון של גדות אלא מן חוברות שכותרתן "אַלְגָדוֹת".
לאחר שעיינת בחוברות ושערותיך סמרו חזרת אל הוועדה ההיא והצהרת שמהחומר הזה אתה מתעלם. לא לוקח כלום.
על הממצא הזה היה אחראי אלי סט בכבודו ובעצמו. עד היום אתה לא תופס איך יכלו לפרסם את כל זה. תוכן החוברות היה סטירה אכזרית שלעומתה היה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין מזמור עדין וטהור של תפילה קדושה.
אתה זוכר שאמרת להם משהו כזה:
"אני לא מתרגש משפה ברוטלית וצינית. הפה שלי גם הוא פעור לפעמים יותר מדי. אבל אחרי שהייתי פעמיים מזכיר הקיבוץ אני ממש נדהם למקרא החומר הזה שנועד לפרסום פומבי."
(לאחר פרסום הדברים התברר כי חוברות "אלגדות" הן בכלל חומר פורימי, שלא מייצג את הנעשה בקיבוץ)
אתה לא זוכר הכל בדיוק אבל דוגמה אחת כן נתקעה לך בראש. היה בגדות חבר מרכזי, כנראה מרכז משק לשעבר ופעיל בכמה תחומי משק. נדמה לך ששמו היה יוחנן.
בעלון "אלגדות" כתוב במפורש דיאלוג קצרצר:..
"שמעתי שמציעים את יוחנן עוד פעם לריכוז משק... של מי הבדיחה? " אתה לא יודע.
מעיון בוויקיפדיה, למדתי שאלי סט הוא איש אשכולות ידוע ולא אלמוני.
מנהיג ומורה דרך לרכיבה על אופני הרים, משורר, סגן אלוף וגם עורך שירים שמקורם ברוסיה או בעליה מרוסיה ועוד ועוד... אתה פגשת בו לפני 36 שנים.
עכשיו הוא בטח עוד יותר עסוק בכל זה. עד כאן זיכרון שיצא מהמוח אעפ"י שלא הזמינו אותו לבוא דווקא עכשיו.
וכאילו באותו הקשר.
אלי סט גם כתב פיליטונים פזמונים ושירים לחגי המשק. אם כך, מדוע ולמה שכרו אותך לכתוב ולביים הצגת חג שלושים בקיבוץ גדות?
הרי היה להם אחד שיכול לעשות את זה?
אותו הדבר בערך היה לך בקיבוץ גבע. היה שם אחד, נחמן רז, בן קיבוץ מפורסם שנוסף לעיסוק בכתיבת שירים ופזמונים וגם ספרים.
נחמן רז היה אפילו חבר כנסת ומזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים וגם מחנך.
אם כך, מדוע לצורך חג החמישים של גבע, שכרו כדי לכתוב את המחזה שיוצג שם דווקא אותך? מאד יכול להיות שכך זה היה גם בכפר המכבי ובמצר. למה? ככה.
וגם משהו דומה לכל זה קרה אצלך בקיבוץ שלך (חרפת חג החמישים) ועל כך נאמר: "סַדְנָא דְאַרְעָא חַרְעָא" (וסליחה מחז"ל) .
ועוד שיר מילדותך בבית החינוך בצפון:
מילים: לא ידוע
תרגום/נוסח עברי: יוסף אחאי
לחן: יוהן אברהם פטר שולץ
מַה יָּפִיתָ, הָאָבִיב!
בַּשָּׂדֶה, בָּאָחוּ,
הַצִּיצִים יִפְרָחוּ:
צַהֲלַת חַיִּים סָבִיב
מַה יָּפִיתָ, הָאָבִיב!
מַה נָּעַמְתָּ, הָאָבִיב!
מַה יָּפִיתָ, בֹּקֶר אוֹר!
כָּל עָנָף, כָּל עֶשֶׂב,
יִגְמְעוּ טַל כֶּסֶף,
יִשְׁתּוּ טַל, יָפִיצוּ מוֹר
מַה יָּפִיתָ, בֹּקֶר אוֹר!
מַה נָּעַמְתָּ, בֹּקֶר אוֹר!
מַה יָּפִיתָ, הָעוֹלָם!
יָם דָּגָן פָּתוּחַ,
יַךְ גַּלִּים בָּרוּחַ,
וּמְאִירִים פְּנֵי אֲגַם.
מַה יָּפִיתָ, הָעוֹלָם!
מַה נָּעַמְתָּ, הָעוֹלָם!
אתה שר ומזמר לעצמך את השירים האלה, כאילו שלמדת אותם אתמול. בהחלט יכול להיות שבמקום להכביר היסטוריה ופילוסופיה על תמונת העולם של הישוב העברי בפלסטינה לפני פרוץ המדינה ראוי לעיין בתוכן שירים כאלה שהרבו לשיר אז. הם מבטאים טוב יותר מה היה בראש של מי שחי בארץ ישראל היפה ההיא שאיננה עוד. פתאום זה מזכיר לך גם את יונתן גפן.
אתה לא ממש מת על היוצר הזה. נקודה.
אבל אי אפשר להתעלם ממילות השיר:
"....אומרים שפעם היה פה חלום נהדר / אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר..." סתם נוסטלגיה. ידוע ומפורסם לאורך כל "לפני שאתה שוכח" שאתה חולה ומורעל על נוסטלגיה. לאין תקנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה