יום שני, 6 ביולי 2020

תנ"ך ונשים


 

עכשיו אתה נוהג והולך שוב בענייני ציור התנ"ך.

כשאתה בודק את רשימת כל ציורי התנ"ך, מתברר לך שהרבה מהם עוסק דווקא בנשים. בדיעבד אתה לומד שאתה מציג אותן מזווית ראיה פמיניסטית.

אתה לא משתייך לאיזו תנועה ציבורית של פמיניזם אבל מסתבר שאתה פמיניסט מושבע. בכל הבחירות האחרונות לכנסת חזרת והצבעת רק בשביל נשים.

אתה מאלה שסבורים שייצוג הנשים בכל תחומי הציבוריות חייב להיות 50% אם לא יותר. נשים בכלל הן יצורים יותר מוצלחים (סליחה, יותר מוצלחות) מהגברים.

הראש שלהן הרבה יותר מעשי והרגליים שלהן עומדות טוב מאוד על הרצפה, ולא בעננים ולא כמו במְבוּלְבַּלוּת של הגברים.


 

(איזבל מושלכת)

אומרים על התנ"ך שהוא מסמך גברי לגמרי. אפילו ככה אין שום אירוע משמעותי בספר הזה שלא נתמך ולא נסמך ע"י נוכחות של אשה.

ככה חווה אם כל חי, ככה שרה אמנו, ככה המיינקת פּוּעָה, ככה עַכסָה בת-כָּלֵב וכל הנשים החל מיעל אשת חבר הקייני ועד עתליה, עבור דרך כולן.

אז ציירת את תמר אשת ער, את בנות לוט, את האימא שלהן, את רות המואביה, את דבורה הנביאה וגם את רצפה בת-איה.

כולן גיבורות בראש עשיית ההיסטוריה של העם היהודי. יש עוד דבר שמאוד לא מוצא כן בעינייך בזה שנשים חשובות ביותר בהיסטוריה שלנו נותרו אלמוניות ללא שם.

 


(אישה ופלח רכב) 

אלה שסיפרו וכתבו את התנ"ך, לא טרחו משום מה לבדוק או למצוא להן שם כלשהו.

כך האשה מתֵבֵץ שהרגה את אבימלך עם פלח של רכב ישר בראש והצילה את העיר.

כך האישה החכמה מאָבֵל בֵּית מַעֲכָה שזרקה אל יואב את ראשו של שֶׁבַע בֵּן-בִּכְרִי והצילה את העיר.

(אלמנות חיות) 

כך האישה החכמה ש"מכרה" לדוד את חזרתו של אבשלום. כך השפחה שחמקה מירושלים להודיע ליונתן ואחימעץ שיגידו לדוד לברוח יותר מהר. ככה האישה ממֵיכַל המים שהחביאה את יונתן ואחימעץ מפני אנשי אבשלום.

לכל אלה לא ניתן שם מכובד. למה? למה? למה!

כל הנשים האלה היו ממש גיבורות של התולדות.

אם בגיבורות אמיתיות עסקינן, אתה לא רשאי לדלג גם על חלקן של נשים לא עבריות בגבורה ובמאמץ להציל את עירן בתקופת התנ"ך, אפילו אם הן שייכות לאויבים כמו מדיין, עמון ומואב. 

בציור מספר 125 שבקטלוג ציוריך (אפשר למצוא אותו באתר שלך) מופיעה התמונה שלהלן.

 

"אשה אל-קובתה"

 

 

כרגיל, קטע התנ"ך הרלוונטי ולאחריו כמה הערות.

 

"...ויחל העם, לזנות אל-בנות מואב.  ב ותקראנה לעם, לזבחי אלוהיהן; ויאכל העם, וישתחוו לאלוהיהן.  ג וייצמד ישראל, לבעל פעור; וייחר-אף יהוה, בישראל.  ד ויאמר יהוה אל-משה, קח את-כל-ראשי העם, והוקע אותם ליהוה, נגד השמש; וישוב חרון אף-יהוה, מישראל.  ה ויאמר משה, אל-שופטי ישראל:  הרגו איש אנשיו, הנצמדים לבעל פעור.  ו והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל-אחיו את-המדיינית, לעיני משה, ולעיני כל-עדת בני-ישראל; והמה בוכים, פתח אוהל מועד.  ז וירא, פינחס בן-אלעזר, בן-אהרון, הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו.  ח ויבוא אחר איש-ישראל אל-הקובה, וידקור את-שניהם--את איש ישראל, ואת-האישה אל-קובתה; ותיעצר, המגפה, מעל, בני ישראל.  ט ויהיו, המתים במגפה--ארבעה ועשרים, אלף.  {פ}"

 

מילון אבן שושן: "קֳבָה נ' [אולי מן נקב ויש המזהים עם קֵבָה המשמעות הרווחת] רֶחֶם, איבר המין של הנקבה "וידקֹר (פנחס)... את האשה אל קֳבָתָה" ".

 

כל הסיפור הזה על בנות מואב וכולי נשמע די נלוז באזני צדיקים. את מה שהעזו לעשות בנות מואב מכנה התנ"ך "זנונים", עבודה ל"בעל פעור". 

 

(אישה אל קובתה) 

ועכשו למה שציירת קודם שבגלל זה נהרגו עשרים וארבעה אלף עברים קדמונים.

מה מצוייר פה ? מישהו רץ לדקור מדיינית וישראלי שמתענגים להפוך לבשר אחד, יש גם מישהו שמיילל בגלל כל האירוע ומרחוק יש נשים או עלמות או אפילו ילדות קטינות שמתקרבות בשירה וריקודים בכוונה לפתות את בני ישראל לזנות איתן.

מה קורה? בָּלָק בן ציפור שכר את בלעם בן בעור שיקלל את בני ישראל שימותו או שיתאדו או שיסתלקו. זה לא הצליח.

בלית ברירה נותרה האלטרנטיבה: לגייס את כל הנקבות המואביות (נשים עלמות וילדות) לשגע את כל הגברים שבאו מהמדבר ושחלקם או כולם מזמן לא ראו אשה כמו שצריך. בניגוד למה שמובן מהפירושים, זה דווקא כן הצליח.

הנשים, במחיר כבודן, הצליחו לחסל 24,000 מבני ישראל וזה במחיר חייהן.

מה בדיוק עשה שם בעל פעור? לא ברור. הפירוש רש"י שלך הוא שבנות מדיין ומואב נפערו לבני ישראל. בעל פעור בטח שלא דאג יותר מדי למסכנות האלה.


לדעתך הן היו גיבורות גדולות לא פחות מתמר אשת ער, מאביגיל אשת נבל , ומיעל אשת חבר הקייני. ואסמכתא לקביעה הזאת שלך היא השאלה מה חפשה שרה אמנו אצל מלך גרר ואצל פרעה בשליחות אברהם אבינו?

מה חפשה אסתר המלכה אצל אחשוורוש בשליחות דודה, מרדכי, וגם כל העם היהודי? וגם אביגיל עשתה משהו דומה. בערך.

אז נראה שלבנות מואב היה ממי ללמוד איך עושים מה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה