אבנר

13.12.95  זה היום בו הלך לנו אבנר, בן יקר מאוד.

עד לפני שנתיים עוד הייתם עושים אזכרה עם כל המשפחה הקרובה ועם חברים שלו.

במשך כל השנים האלה הייתם אשתך ואתה במתח בלתי נסבל לקראת יום האזכרה.

לפני שנתיים הצעת לאישה לוותר על תקופת המתח המטריפה את הדעת ועל הטקס המשפחתי ולעלות לקברו בעצמכם בלי כל תחושת האבל הנורא.

במה שנוגע לעצמך גם לשכוח את ההתלבטויות על מה שקרה אז, אפשר היה לעשות משהו או לא? הדילמה הזאת ממררת לשניכם את החיים. ולא יועיל.

כשאתם מגיעים אל הקבר אתה נוהג להשתטח בזהירות ולהניח את ראשך על אבן הראש של המצבה ולדבר עם בבם, הכינוי שלך לילד הזה שהלך בגיל 28, עוד לפני שהתחיל את החיים ממש.

אשתך שקדה לצלם את הסצנה והפטירה:

"כל עוד אתה חי אז גם הילד שלנו עוד חי".

אחרי זה אתם פונים לאחור.

בצד השני של השביל, ממש מול אבנר, קבורים יעקב ושרה עולמי, הוריה של אשתך.

היא דואגת לנקות ולעשב את הסביבה וגם להניח עוד אבן, כך יותר מפעם בשנה, באירועי לוויות או אזכרות של אחרים.

הנוף המרהיב של העמק המזרחי הופך את המעמד למרגש. גם בגלל המקום הזה.

רבותי ההיסטוריה חוזרת. זה קרה כבר כמה פעמים אבל ביום השישי האחרון קרה בפעם נוספת.

היה צלצול טלפון ומישהו ששמו יאיר רענן מכרמיאל ביקש לדעת אם השיר שלך "יש והלב" או כפי שקראת לו פעם "שיר ערירי" מופיע באיזשהו מקום מוקלט או מודפס.

את השיר הזה חיברת והלחנת לפני, אולי, 60 שנים. כמו רוב שיריך לא זכה השיר להקלטה מסודרת. אז מאיפה יאיר רענן יודע על השיר?

מסתבר שהוא בן קיבוץ עין-חרוד. כשהיה עוד ילד קיימו שם את "כנס זִכְרִיַה" הוא זוכר שמישהו לימד אותו את השיר ושהוא עמד שם כילד ושר את זה בהופעה של ממש.

יאיר רענן טוען שהוא ראה אותך אז אבל יותר מזה כלום.

אתה לעומת זה לא זוכר מזה שום כלום.

בקשת ממנו בטלפון שישיר בבקשה את השיר.

הבחורצ'יק עכשיו בן 67. הוא שר באוזניך את השיר מדוייק להפליא.

כל הכבוד גם למה שאתה לא זוכר מזה שום דבר.

חיטטת לאחור ב"לפני שאתה שוכח" ובעמוד 53 של הטיוטה של המסמך גילית שכבר כתבת שיש דברים שאתה לא זוכר בעניין השיר הזה.

מתי כתבת? איפה ומתי זה בוצע בפעם הראשונה? גם הזיכרון זה כבר לא מה שהיה פעם.

ועכשיו על משהו שאתה כן זוכר יותר מדי טוב – לרעה.

אחרי מות בנכם אבנר הוקמה ביוזמתכם אנדרטה לזכרו בכניסה לקיבוץ.

את האנדרטה עיצב חבר משק, הפסל ברני פינק.

אחד מחלקי האנדרטה הוא אבן בזלת חלקה טמונה באדמה כששטחה העליון נראה לעין.

שם חרוט וחצוב שיר שאתה חיברת במשך השבעה כשישבתם אבלים בביתכם.

השיר הוא אקרוסטיכון של שמו, אבנר בקר.

 

אֶת כֹּבֶד מַחֲרַשְׁתִי יָדְעָה הָאֲדָמָה

בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר אוֹנִי אֲפָזֵר

נִירִים יְשָׁרִים בְּעוֹלָם לְלֹא פֵּשֶׁר

רָאִיתִי מֵעֵבֶר לָאֹפֶק

 

בְּנִי וּבִתִּי אֲשֵׁר לֹא יִהְיוּ

קֶרֶן אוֹר, הַבְטָחָה לְעָתִיד

רְאוּ כִּי אֶינֶנִי עוֹד 

 

נוחה בשלום ובשלווה בנינו היקר אבנר בקר ז"ל.