לפני כמה ימים היה אחד במאי. אמא שלך שכל היום היתה שרה, נהגה לשיר בין כל השירים את שיר "מארש הפועל" ,שהיא למדה בבית חינוך בצפון.
(באספות הורים היו מלמדים שם גם שירים).
מסתבר שחוץ מהביצוע האישי שלך באתר "זמרשת" (גם כן נהיית זמר בישראל...)
אין לשיר הזה שום הקלטה.
מילים : י' איתי
לחן : דניאל סמבורסקי
שַׁעַל, שַׁעַל דּוֹרֶכֶת רֶגֶל!
רֶגֶל מַה? רֶגֶל מִי?
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, נָנִיפָה דֶּגֶל!
דֶּגֶל מַה? דֶּגֶל מִי?
בְּשֵׁם עָמָל כּוֹבֵשׁ יָצָאנוּ
אָדֹם הַדֶּגֶל אֹדֶם אֵשׁ
צוֹעִדִים הֲמוֹנִים פֹּה לֹא מְעַט (לֹא מְעַט)
חוֹרֵשׁ וּבוֹנֶה פֹּה לֹא יֵחַת (לֹא יֵחַת)
רָצוֹן בְּלִבֵּנוּ עוֹד יִלְהַט (עוֹד יִלְהַט)
שָׂא נָא, חָבֵר, גּוֹרַל עַמֶּךָ
כִּי כּוֹחֵנוּ – הַכּוֹחַ הַגּוֹאֵל
הַחֹפֶשׁ יָבוֹא רַק מִמֶּךָ,
הַפּוֹעֵל, הַפּוֹעֵל!
שעל שעל דורכת רגל
רגל מה רגל מי
בואו בואו נניפה דגל
דגל מה דגל מי
בשם עמל כובש יצאנו
אדום הדגל אודם אש
צועדים המונים פה לא מעט (לא מעט)
חורש ובונה פה לא ייחת (לא ייחת)
רצון בלבנו עוד ילהט (עוד ילהט)
שא נא חבר גורל עמך
כי כוחנו הכוח הגואל
החופש יבוא רק ממך
הפועל הפועל
את השיר החשוב הזה יצא לך לתחוב בטעות פעמיים במסמך הזיכרונות הזה.
בבדיקה מקרית גילית אותו חבוי קרוב להתחלה. אז מחקת את הפעם הראשונה ובמקומה שמת שיר אחר, גם כן סוציאליסטי.
אתה בעד האחד במאי, אבל החג הזה שהיה פעם כמו חג לאומי בארץ ישראל היפה, גם הוא נקבר קבורת חמור יחד איתה.
"קבורת חמור" מחזירה אותך בכוח ל"טראומה השלישית", אודותיה טרחת לבשר כבר כמה פעמים... אבל קודם אתה קופץ עוד יותר גבוה מעל הפופיק.
מההצגה בנגבה נותרו בארכיונך עוד שני מכתבים בקלסר "הברכות והקללות" שנשלחו אליך כשבוע לאחר ההצגה.
והרי מכתבו של אילן גורן בן קיבוץ נגבה שהיה בצוות ההיגוי של כל החג:
נגבה 19.7.79
לאמן שלום רב.
לקחתי לעצמי זכות לכתוב לך כמה מילים פרטיות בהחלט.
אני סבור שתרמת תרומה עצומה לחיזוקה הרוחני והתרבותי של נגבה. אתה ודאי מנוסה בשכאלה ואנכי
טירון ואולי אף פחות מזה כי לא בכך עיסוקי. וודאי ידועה לך הדינמיקה המתחייבת מיום החזרה הראשון ועד לערב השיא שבו כולם נותנים את כל מה שאפשר להפיק מהם.אבל מעבר לזה קיימת אצל כולנו (למרות שאני כותב בשמי בלבד)
הרגשה נפלאה שעשינו את שחלמנו וחשבנו שזה יהיה רק חלום.ההצגה היא חלק מכל המעשים שעשינו ועדיין נעשה ,במסגרת האירועים הללו. אבל חלק זה הוא הציר הוא כח המשיכה שמחזיק את כל שאר המעגלים ונותן להם מסגרת ותנופה בלתי פוסקת. זאת ועוד:צריך לעבור קצת זמן על מנת שנראה את הדברים קצת מרחוק ונוכל להעריך אותם ממבט רחוק. לי ברור כבר עתה שהנושא החינוכי,פשוטו כמשמעו לגבי הדור הצעיר בקיבוץ,לגבי ילדיו הקטנים שספגו אולי בפעם הראשונה בחייהם משהו מהאווירה וההיסטוריה של עברה של נגבה,אותו נושא שאנו ככ מתלבטים כיצד להעבירו ולהנחילו הלאה –בבת אחת חדר לעצמות בסיפורים בשירים בציטוטים שונים בהצגה עצמה. היום אתה הולך בחוצות הקיבוץ ושומע כיצד ילדים מצטטים פרקים שלמים של הצגתך,שרים בעל פה על אהרון שניידר,ושמחים לשמוע עוד ועוד.
על כך תבורך. אני מאחל לך להצליח לפחות כמו אצלינו בשאר פועליך התרבותיים ונשמע ממך גדולות לאורך ימים.
כל טוב ותודה על הכל
אילן גורן.
יורם לוין (עבדול), זה שזימן אותך לעשות הצגה בנגבה, כתב גם הוא שבוע לאחר ההצגה דברים בזו הלשון:
נגבה. קיבוץ השומר הצעיר. תאריך. 18.7.79
לכבוד מזכירות
קבוצת יזרעאל.
הנידון: עבודת אמנון בקר בנגבה לחג ה40
למזכיר שלום וברכה.
במשך למעלה מחצי שנה עבד חברכם אמנון בקר בנגבה בהכנת מופע לחג ה40 שלנו.
במשך למעלה מחצי שנה היה אמנון עושה דרכו לבד מיזרעאל לנגבה לחזרות פעמיים ושלוש בשבוע,בשקדנות,ובדבקות למען הצלחת חג ה40 שלנו.
עבודתו לא היתה קלה,הצגנו מופע אותו כתב וביים אמנון ,והמופע כלל שחקנים ,מקהלה,תזמורת,להקת ריקוד, להקת ריקוד ילדים,להקת ריקוד חברים ותיקים ס"ה מאה איש לערך.
ואמנון ניצח על כל הכבודה בהצלחה רבה,והתוצאות לא איחרו לבוא,הצלחה בלתי רגילה של החג שהמופע במרכזו, והדי ההצלחה הזו נשאים בכל ישובי הדרום ובין קרובי וידידי נגבה שבאו לחזות בו.
אפשר כי המרחק הגיאוגרפי בין נגבה ליזרעאל אינו מאפשר לכם לדעת את גודל הצלחתו של אמנון אצלנו,את רקמת היחסים הנפלאה שהוא יצר במסגרת עבודתו עם חלק גדול מחברי הקיבוץ ומעל לכל את המאמץ הגדול שהוא השקיע למען הצלחת החג.
רוצה אני להודות לכם בשם כל חברי וילדי נגבה על שזכינו כי חבר שלכם אמנון בקר יכתוב ויביים את מופע חג ה40 שלנו,ויסחוף קיבוץ שלם להצלחה גדולה ולהרגשת התרוממות רוח של כולנו.
העתק:אמנון בקר
בברכה חמה
יורם לוין
מזכיר קיבוץ נגבה.
ועכשיו עוד שיר של אחד במאי שלמדת בבית חינוך בצפון בתל אביב.
וזה מה ששרו בהצגה בנגבה כשיר לכת למצעד האחד במאי והרי השיר:
"אֶחָד בְּמַאי"
יָדַיִם
אַחַת... שְׁתַּיִם...
וְהַיָּדַיִם
עוֹבְדוֹת בָּעִיר
עוֹבְדוֹת בַּכְּפָר
חוֹצְבוֹת הַסֶּלַע בָּהָר
נוֹהֲגוֹת סְפִינוֹת
בָּאֲוִיר וּבַיָּם –
בּוֹנוֹת אֶת הָעוֹלָם!
הַיּוֹם חַג לַיָּדַיִם, –
וּכְעֵץ הַשּׁוֹלֵחַ עֲנָפָיו לַשָּׁמַיִם
נִשָּׂאוֹת אֶל עָל
מִילְיוֹנִים יָדַיִם
יְדֵי הֶעָמָל
וּמֵאָדָם לְאָדָם
וּמֵעַם אֱלֵי עַם
שְׁלוּחָה הַיָּד
וְכָל הָעוֹלָם –
עַם אֶחָד!
ועכשיו אתה לבטח מספיק גבוה מעל לפופיק... בשביל עוד נפילה אמיתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה