יום שבת, 27 ביוני 2020

ברלה ושירלי טמפל

אתה מלקט בדבקות ובקנאות  כל מיני שירים של פעם פעם, שירי שכונה, רחוב וכיו"ב. כשהיית בבית ספר עממי, נהגתם בהפסקות לקפוץ כולם ביחד בחבל כפול. זה לא סתם קפיצת חבל. לוקחים חבל ארוך מאוד, אולי עשרה מטר, ומקפלים לשניים. שני ילדים, בשני קצוות אתר הקפיצה מחזיקים כל אחד בשני חצאי החבל ומניפים אותו במעגלים לסרוגין ובמהירות. כל שאר ילדי הכיתה מזנקים בזריזות אל בין החבלים וקופצים להנאתם. מי שנכשל ולא מספיק להזהר מהחבלים ומסתבך באחד מהם יוצא מהמשחק. את הקפיצות היו מלוים כולם בשיר קבוע:

 

                                 שִׁירלִי טֶמְפֶּל קוֹפֶצֶת כָּכָה

                                 שִׁירלִי טֶמְפֶּל רוֹקֶדֶת כָּכָה

                                 שִׁירלִי טֶמְפֶּל _ _ _ _ _

                                 שִׁירלִי טֶמְפֶּל יוֹצֵאת לָחוֹפְשִׁיָה.


 

לפני כמה ימים שאלת את נכדתך נעמי, תלמידת בית ספר דתי בבני ברק, אם הן משחקות בלקפוץ ככה בחבל.

"בטח" היא אמרה. אתה שאלת אם יש להן מן "שיר קפיצה" למשחק הזה.

היא השיבה: "בטח שיש".

אתה בקשת ממנה לשיר את זה והיא עשתה כבקשתך:

 

אוּבָּה, בּוּבָּה, הִכַּנְסִי

הִסְתוֹבְבִי

הָרִימִי יַד,   

הָרִימִי רֶגֶל,

שְׁבִי עַל הַכִּסֵא

אִמְרִי שָׁלוֹם

וְעוּפִי לַמָּרוֹם.

 

אתה לא זיהית את המילים הללו, אבל פרט אחד הדהים אותך לגמרי.

המנגינה של מילות שיר הקפיצה הזה היא בדיוק כמו של "שירלי טמפל קופצת ככה", כמו ששרתם לפני שישים וחמש שנים. אגב, זאת אותה המנגינה שהייתם שרים  לשבלולים:

 

ברל'ה, ברל'ה צא החוצה / אבא אמא יתנו לך עוגה".

לפעמים היו שרים את זה עם "גרהלה, גרהלה...".

 

לא יודע למה, אבל בא לך להזכיר פה עוד שיר משנת 1974.

כזכור דיווחת על תכנית ללהקה צבאית שכתבת ושלא יצא מזה כלום.

אחד מהשירים שליקטת לתוך התכנית היה השיר:


The keeper of the Edison light.

מקור השיר הוא משירי ה  nonsence-של מלחי אוניות המפרש האנגליות מלפני הרבה שנים, והרי השיר שתרגמת עם שינויים קלים.

שִׁיר שׁוֹמֵר הַמִּגְדַּלּוֹר

 

הוֹ, אַבָּא, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר בַּמִּגְדַּלּוֹר,

שָׁכַב עִם בַּת הַיָּם בְּלַיְלָה שָׁחוֹר.

מִן הַזִּוּוּג הַמֻּצְלָח יָצְאוּ שְׁלֹשָה בָּנִים, 

דּוֹלְפִין וַחֲזִיר וְהַשְּׁלִישִׁי, זֶה אֲנִי.

 

יוֹ הוֹ הוֹ!  הָרוּחַ שָׁם !

הוֹי, שׁוֹבָב , וּמַלוּחַ הַיָּם.

 

לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁכִּוַּונְתִּי אֶת הָאוֹר,

וְזִּמַּרְתִּי לִי בְּנַחַת שִׁיר מִזְמוֹר.

שָׁמַעְתִּי מִישֶׁהוּ צוֹעֵק בַּחוּץ, בְּלִי סוֹף,

וְרָאִיתִי שָׁם אֶת אִמָּא, רְכוּבָה עַל הַמָּצוֹף.

 

יוֹ הוֹ הוֹ…..


הוֹי, מַה קָּרָה לָהֶם, לִשְׁלֹשֶת בָּנַי ?

אִמָּא הִמְטִירָה שְׁאֵלוֹת עָלַי.

אֶחָד מִתְפַּרְנֵס בְּתוֹר דָּג מְדַבֵּר,

 הַשֵּׁנִי כְּמוֹ סְטֵייק עַל הַגְּרִיל הִסְתַּדֵּר.

 

יוֹ הוֹ הוֹ….

 

זַרְחָן הֵאִיר בְּעֵשֶׂב יַם שְׂעָרָהּ.

הֵצַצְּתִּי בַּשֵּׁנִית וְאִמִּי כְּבָר לֹא הָיְתָה.

וּבַת קוֹל יָצְאָה מִן הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר :

יֵלֵךְ קִיבִּינִימַאט שׁוֹמֵר הַמִּגְדַּלּוֹר !!!

 

יוֹ הוֹ הוֹ, הָרוּחַ שָׁם !

הוֹי,  שׁוֹבָב וּמַלוּחַ, הַיָּם….

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה