יום שני, 29 ביוני 2020

חאג'ר אל קאסר


 

רשום לך בהוראות מה להוסיף ולכתוב, לכתוב על ציורים. יש ציור נוף מס' 659 בקטלוג ציורי אמנון בקר (אפשר לראות באתר שלך בפיקסה). את הציור עשית בשנת 2006.

במרכז הציור נראית אבן ענקית וברקע פסגות של הר הגלבוע.

זה דווקא סיפור טוב ומעניין על איך שהגעת לעשות אותו בכלל. בזמנו כתבת את הרומן ההיסטורי "סיפורי בעל ואוהוליבה", שהוא פחות או יותר תולדות תל יזרעאל. תוך כדי כתיבה עניין אותך ללמוד ולהכיר כל נקודה מסומנת על מפה שיש בסביבת יזרעאל. החיפוש הזה הביא אותך לבדוק מה שמופיע במפות של 1:100,000, מפות שנעשו ע"י משטר המנדט הבריטי כבר ב-1926.


כדאי להציץ במפות האלה מפני שלעומת המפות שלנו, המעודכנות, יש במפות של פלסטינה כל מיני פרטים שאבדו או נמחקו עם בולדוזר של ישראלים חסרי רגישות.

 

והרי קטע המפה של כל הסביבה:

(לאחר פרוץ המדינה השתמשו במפה הבריטית שעליה סומנו ישובים חדשים  שהוקמו אחרי 1948. )

 

 

 

כשבדקת מה כתוב שם ומה לא , נוכחת מיד שבאר אחת עתיקה שבשיפולי הגבעה של הקיבוץ נעלמה ואיננה ועכשיו היא קבורה תחת בריכת החמצון של הקיבוץ. למשל,הכפר הערבי "אל-מזאר" שעל שמו כונתה בזמנו הפסגה המערבית ביותר של הגלבוע נעלם ואיננו. שום שריד ושום פליט.

בכל מקרה אתה לא מסוגל לקרוא משהו במפה הפלסטינית הזאת. בערך במרכז המפה נמצאת נקודה בגודל של נגיעה של עט נובע. קרוב לנקודה מצויין שם הפריט: "חג'ר אל קסאר".

 

מי שהיה בטיול בספרד בעיקר באנדלוסיה ובתוך זה  בעיר סיבליה זוכר בטח את ה"אל קאזר" עם המגדל שבראשו מתנוסס החִירָלְדָה התרנגולת. מסתבר שאותם הערבים היו גם פה וגם שם והשם "אל קאסר" ו"אל קאזר" זה אותו הדבר.

אתה זוכר שעשית שני דברים:

א. צלצלת לאחיך הפרופסור לערבית ושאלת אותו מזה חג'ר אל קאסר?

הוא השיב שזה יכול להיות או אבן ההיכל או אבן המבצר או אולי אבן הארמון.

בשבת אחרי זה ביקשת מחברך דריק דוידסון לנסוע איתך ולנסות למצוא את הממצא הקרטוגרפי הזה. אתם התרכזתם בחיפוש בסביבת מה שזה "חוות התבלינים", זאת המסעדה היוקרתית הנודעת בכל הארץ וצמודים אליה בתי גידול של כל מיני תבלינים. כל השטח היה זרוע סלעים ענקיים קבורים מתחת לפני הקרקע. אלה סלעים ששום דבר לא יכול להזיז אותם, סלעי גיר שאפשר לעשות מהם מחצבה. לא מצאתם שום דבר ראוי לציון.

כשהתחלתם לנסוע הביתה מאוכזבים ועברתם ליד הכניסה למטווח נורית, עצר אותך דריק ואמר: אני רואה שם איזה אבן גדולה. אולי ניגש? זה היה בדיוק בדרך למטווח.

נאלצתם לעבור על גְרִיד ( מחסום לפרות שלא יצאו מהשטח ) ששיפשף את הגחון של האוטו. איך שהוא הגעתם אל האבן הזאת, זה סלע רבוע פחות או יותר שרוחבו כמטר ועשרים גובהו גם כן מטר ועשרים ואורכו כשלושה מטרים. מיד נראה שהאבן הזאת נחצבה באיזה מקום והונחה במקום על סלע תת קרקעי, למעצבה. אולי היו שם כל מיני שריטות של דחפור או של איזמלים ידניים. הדמיון שלך נסק לשמיים.

אם האבן שייכת לתקופה של מלפני 3500 שנים ועד היום, יתכן שזאת אבן שנחצבה מסלעי הגלבוע ונגררה עד למקום וזהו.  המטרה של חציבת האבן וגרירתה עשויה להיות בנייתה של חומת יזרעאל המקראית. שם נזכר גם חומה וגם ארמון המלך אחאב שמראש מגדלו השליך יהוא את איזבל והכלבים אכלו אותה.

וזה מה שמתחבר אל ספורי בעל ואהליבה שכתבת מדמיונך. יתכן, כמובן, שזאת אבן מתקופה קודמת, כנענית. חפירות ארכיאולוגיות שנעשו לאחרונה גילו שליד מעין יזרעאל היו כמה וכמה ארמונות או מבצרים או מצודות מלפני אלפי שנים – 8000 או 9000 ושזה בטח כנעני.  הכל יכול להיות.

הפיקנטריה של גילוי האבן על ידיכם היא שבסביבתה היו מושלכים הרבה בקבוקי שתיה מפלסטיק שיש בהם חור עם חתיכת קרטון בולטת מהחור החוצה. שאלת את דריק מה זה והוא שאל

"מה, אתה לא יודע?" אמרת שאתה לא. הוא הסביר שלדברים האלה קוראים "באנג" ושזה משמש לשאיפת סמים. אגב, את הציור עשית בתקופה שבה ציירת במכחול רחב ובמשטחים חלקים לגמרי. רק באבן עצמה יש כמה נגיעות של שפכטל.    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה