יום רביעי, 8 ביולי 2020

הרוסים שרים בעברית


 

 סוף כל סוף אתה מגיע להיזכר בעניין חשוב ומסעיר מנעוריך הצעירים או הבוגרים. השירים הרוסיים בעברית.

אתה רשאי להדגיש בפני עצמך שאתה לא אליהו הכהן ואתה לא גיל אלדמע ולא נתן שחר וגם לא ציפי פליישר. 

אלה החבר'ה שחקרו וחוקרים את שירת ארץ ישראל בכלל ואת השירים הרוסיים בפרט. , לעומת זה, כל מה שאתה יכול לגייס לצורך זה הוא שאתה שרת כל ימיך מאות ואולי יותר שירים רוסיים בדבקות גדולה ובאהבה ובהערצה לא מוסברת.

תוך כדי מעקב, גילית שיש יותר שירים כאלה שאתה לא מכיר מאלה שאתה כן מכיר.

במה להתחיל? אין לך מושג איפה בדיוק. אז שיהיה ככה.

מי מכיר את השיר הזה?

 

מילים: עממי
לחן: עממי רוסי


מַלֵּא, מַלֵּא כּוֹס יַיִן אָדֹם!
מַלֵּא, מַלֵּא כּוֹס יַיִן אָדֹם!

הֵן מָחָר יוֹם רִאשׁוֹן:
מֶלֶט, זִיפְזִיף, בֶּטוֹן;
אַךְ הַיּוֹם עוֹד שַׁבָּת –
נִשְׁתֶּה נָא עוֹד כּוֹס אַחַת!

חִינְגָּה וְהִלּוּלָה
נְקַדֵּשׁ הַלַּיְלָה,
חֲלוּצִים בִּכְנוּפְיָה
שָׁרִים הַלְלוּיָה.

 

אתה בוחר להתחיל בשיר הזה גם בגלל שהוא עשוי היה להיות מושר כבר בימי העליה השניה, שכבר בה היו חלוצים שעבדו קשה וקרעו את התחת בבניין המולדת וגם באו מרוסיה. אבל מסתבר שזה שיר מימי העליה השלישית שהגיעה באוניה רוסלן ושיש בו הרבה מרוח תחילתה של השירה הרוסית – ארץ ישראלית.

גם חלוצים, גם עבודה קשה, גם שמחת חיים וגם שובבות.

השירה הרוסית הזאת הגיעה אליך לא מבית הספר ולא מבית אבא.

שם דאגו ללמד שירים אחרים, יותר חינוכיים ופחות משלהבים. מי שכן עשה את זה הן קודם כל תנועות הנוער: המחנות העולים, השומר הצעיר, התנועה המאוחדת והנוער העובד.

מגיל שמונה יכולת להיקלע אל אחת מתנועות הנוער האלה ומיד לשיר שירים על קוזאקים גיבורים ושירים  על מהפכנים רוסים מצילי עולם ועל יפות העין והרבה על הוולגה וגם על אסירים בסיביר וגם על רחוב ארוך ומתפתל וגם הרבה על עץ בודד.

האמת היא שעולם המבוגרים של אז (משנות ה-20 עד שנות ה-60 של המאה הקודמת) כבר אז לא "קנה" את השיגעון הרוסי הזה של תנועות הנוער.

כל הגיבורים שם – ההיידמאקים, בּוּדְיוֹנִי וצַ'אפָּאיֵיב  – כולם כאחד אולי היו חסידי עולם  אבל גם פורעים נוראים בעם היהודי.

אז למה לשיר את שמם על ראש שמחתנו? לא ברור. אף על פי כן איש לא הצליח לגרש מכאן את השירים הרוסים בעברית האלה.

במשך עשרות שנים היו הם מרכז השירה הלאומית של מרבית הנוער בארץ. הנה, למשל, השירים האלה:

 


שיר הפרשים הקוזקים  גירסת בנק"י  

 

בְּמוֹרַד הַדְּנְיֶפֶּר דּוֹהֲרִים סוּסִים
וּבְשֶׁצֶף-קֶצֶף הֵם טָסִים
פָּרָשִׁים קוֹזָקִים מִגְּדוּדֵי בּוּדְיוֹנִי
דּוֹהֲרִים לַקְּרָב 

 
הֵי, הֵי, הֵי...
פָּרָשִׁים קוֹזָקִים
דּוֹהֲרִים לַקְּרָב

בַּקְּרָבוֹת בְּלִי הֶרֶף בָּרוֹבֶה, בַּחֶרֶב
בְּכָל מָקוֹם מַכִּים הֵם בַּפּוֹלְשִׁים.
פָּרָשִׁים קוֹזָקִים מִגְּדוּדֵי בּוּדְיוֹנִי
בָּפַאשִׁיסְטִים מַכִּים.

 

 

שיר לכת של צ'אפאייב

לחן: נטליה ניקולאייבנה לוי
מילים: אלכסיי סורקוב
תרגום: אפרים דרור (טרוכה)

הַשָּׁמַיִם עַב הִקְדִּירוּ
קְרִי עוֹרֵב צָרַח
ווֹלְגָה, הֵי נָהָר
בֵּין סוּפוֹת וָמַיִם
בָּא קוֹלְצַ'אק עִם צִבְאוֹתָיו.

הֶאְדִּימוּ מֵי בְּיֶלָאיָה
זֶה נָהָר זָעוּם
גּוּרוּ! כִּי צַ'אפַּאיֶב
אֶל הַקְּרָב יַסְעִירָה
מַחֲנֵהוּ הָאָדֹם.

 

 

ועוד שירים על קוזקים גיבורים  שכל הארץ שרה לתיאבון:

 

לא הרוח

מילים: ואסילי איוונוביץ' לבדב-קומאץ'
תרגום: בצלאל פלדמן
לחן: יורי סרגייביץ' מיליוטין
כתיבה (בשפת המקור): 1937
הלחנה: 1937
תרגום: 1943


לֹא הָרוּחַ הוּא אֲשֶׁר יָצָא לוֹ
לְשׁוֹטֵט בָּעֲרָבָה –
עֲנַן אָבָק נִשָּׂא בַּדֶּרֶךְ
חֵיל פָּרָשִים מֵיטַב הַחֲטִיבָה.

לֹא נְהַסֵּסָה לָצֵאת בִּזְרוֹעַ
כָּל מִי שֶׁבָּנוּ יְנַסֶּה לִפְגֹּעַ –
נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם, לֹא נִטְבַּע בַּמַּיִם;
לֹא נִירָא מִבּוֹא בָּאֵשׁ.

שָׂשִׂים לַקְּרָב וְאַמִּיצִים סוּסֵינוּ
כּוֹסְסוּ כְּבָר הַמְּתָגִים
הַכּוֹת אוֹיֵב תָּמִיד יָדַעְנוּ
וְעוֹד נָכוֹנוּ מַעֲשִׂים רַבִּים.

לֹא נְהַסֵּסָה...


ערבה פרסה כנפיים

מילים: זאב רביב (רבינוביץ')
לחן: קונסטנטין יקובלביץ ליסטוב
כתיבה: 1942
הלחנה: 1936

 

עֲרָבָה פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם
לַיְלָה רַד אֶל הַדְּמָמָה,
הֶאֱדִימוּ הַשָּׁמַיִם
וְהִשְׁחִירָה אֲדָמָה.

אֲרֻכָּה מְאוֹד הַדֶּרֶךְ,
עֲצוּבִים שִׁירֵי הַלַּיִל.
עִם הָרוּחַ יַחַד מְזַמֶּרֶת
שַׁיָּרַת אַנְשֵׁי הַחַיִל.

פָּרָשִׁים גּוֹלְשִׁים בְּדַהַר,
מִתְחַלְחֶלֶת עֲרָבָה.
אֶל אַרְצֵנוּ גָּח הַסַּעַר
לְהַשְׁמִיד הָאַהֲבָה.

אֲרֻכָּה מְאוֹד הַדֶּרֶךְ...

 

 

 

אפילו נוער רוסי של 1990  לא כל כך התלהב מהשירה המגוייסת הזאת.

פעם עבדה אתך רוסיה אחת, גרטה ציטליס. כששאלת אותה  אם היא יודעת מי זה צ'פאייב היא צחקה ואמרה

"צאפאייב? זה שהיה מתרחץ פעם בשלושה חדשים אם צריך או לא?"

מי שהפליא לאמץ את השירים הרוסיים ובעיקר את הנעימה שלהם היה הפלמ"ח בכבודו ובעצמו. לדעתך 99% משירי הפלמ"ח מתבססים על שירים רוסיים ולא יואיל כלום.

למשל "שיר הקברניט", "היא עמדה בחלון והביטה", "סמרה הופ הופ הופ", "ושוב אחים השלח ביד", "שאון התותחים נדם", "בין שלוש ובין ארבע", "בין גבולות בין הרים" "רשות הדיבור לחבר פרבלום" "רותי" (לי כל גל נושא מזכרת) "עלי דון אלה בודדת" ועוד ועוד ועוד.

פחות ידוע כיום הוא השיר "בדרך צפונה":

 

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי
הלחנה 1945 :

הנה הדרך עוד נמשכת ועוברת פה,
במשעולים חולפת רוח, מזמרת פה,
עצי החורש רועשים,
ושוב נצאה חמושים,
וכפר עיברי את אורותיו ישלח הרחק...

בדרך צפונה
הנה הגבול קרב, נצא, רעי, נצא למארב,
בדרך צפונה
בבוא הרגע - היכון לקרב!

אם יעל אויב, מי יכנו?
פלמח!
בשיר ובכיף, מי רוכב?
פלמח!
בדרך צפונה -
עוד נעבור, אחי, ואור יזרח!

 

בהחלט יתכן שהסיבה לצונמי הזה של שירים רוסיים היתה התעמולה הסובייטית הרעשנית שהציפה את כל העולם ופרסמה את הסטכנוביצה (העבודה הנועזת של מיליוני רוסים מסכנים שנאלצו לעבוד בפרך). 

את המלחמות בגרמנים בשתי מלחמות העולם, שבהן נחלו הרוסים מפלות נוראות ואבדן חייהם של מיליונים, נחשבו לניצחונות גדולים שממלאים גאווה.

 

 

אפשר להשתגע. אתה חופר אחרי השירים הרוסיים, מכל כיוון נופלים עליך מאות ואלפים של שירים ומנגינות מהגזע הזה. חשבת שיש לך מה להגיד ולספר לעצמך וגם להיזכר. האמת היא שאתה מוצא את עצמך  קבור למעצבה מבלי יכולת להמשיך בתוך המבוך הזה וגם קצת אלצהיימר.

אז מה לעשות, אולי תשיר איזה שיר? איזה? מאיפה?...לא יודע. 

מה מכל זה עוד שרים היום במה שנשאר מתנועות הנוער הציוניות – סוציליסטיות? מה? יתכן ששם עוד שרים על הפרשים הקוזאקים?  גמרנו. אתה נשאר עם הפרשים הקוזקים. זה גם מפני שאלה הם השירים הכי בולטים ששרת אז גם בתנועה וגם בצבא וגם כשהיית מדריך קומונה. ואתה לא תצליח להוסיף שום דבר מחוכם יותר על כל העסק הזה.

 

נתמצת, בכמה מילים פואטיות:

"כל השירים הרוסיים בעברית הם הר לא יֵעָבֵר, אחד מהרי החושך, ההרים שמאחוריהם קבורה לנצח ארץ ישראל היפה ההיא שתמיד שרה שירי גבורה ותקווה וגם האמינה בעצמה. ארץ ישראל היפה שאולי הייתה  ואולי הייתה רק חלום".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה