יום חמישי, 9 ביולי 2020

אין לאן לברוח


אבא שלי - אמנון בקר נפטר בשבת 7-9-2019 .

הוא היה צלול ומודע עד לרגע האחרון. על אף מצבו הבריאותי - עיוור, חירש ומוגבל בתנועה, המשיך ליצור, לכתוב, לנגן ולפסל. סבל מחולשה ומבעיות לב. 

בחמש השנים האחרונות, העליתי את מסמך הזיכרונות שכתב, "רגע לפני שאתה שוכח" או "הטיוטא" כפי שקרא לו, במקטעים. 

אמן יצר מתוך האש שבערה בעצמותיו. התגובות של חברי הקוראים היו כשמן בעצמותיו ונתנו לו רצון להמשיך ליצור ולחיות. בוקר לפני שנפטר הספיק להכתיב עוד שלושה עמודי זיכרונות. 

בכוונתי להמשיך ולהעלות את שארית המסמך עד לסופו. להלן קטע שנכתב כבר לפני שנה. 

 

אין לאן לברוח. היום, 14.11.2018 אתה בן 86. מי היה מאמין?

זאת כנראה הזדמנות שעצמך יקשקש קצת על עצמך כל מיני דיבורים ישר מהבטן.

לפני שעה היית אצל רופא המשפחה שלך במרפאה בקיבוץ, ד"ר בר-סלע.

הפעם הגעת אליו מפני שבזמן האחרון אתה סובל נורא מכאבים במפרק הזרועות וגם בירך שמאל.

לא מסוגל להרים את הידיים לצדדים וקשה לך להתהפך במיטה מצד לצד בגלל שזה נורא כואב להתאמץ בידיים לעשות את זה. בין השאר, שאל אותך הרופא מה דעתך על החיים בכלל ואם אין לך הרהורי סוף כלשהם.

אתה אמרת לו שמצד אחד יש לך כאלה הרהורים אבל מצד שני אתה לא מתכוון לוותר על החיים כל זמן שאתה יכול להמשיך, כואב או לא כואב. קצת מכאיב לנפש להיזכר , שאת כל הדברים החשובים בעיניך עשית כבר לפני כארבעים שנים. זה הצגת "מישהו" בארבע הפקות, זה בעל עור הדב בשתי הפקות , זה המחזה "דבורה שטרקמן" ועוד כל מיני. וכמו שאמר הזקן הנחמד ההוא מהסרט "straight story":

"החרא בלהיות זקן זה להיזכר מה עשית כשהיית צעיר".

מחרתיים עושה לך כל המשפחה יום הולדת חגיגי.

בין השאר תגענה למסיבה שתי הנינות שלך – גפן ואגם.

זו אולי נחת אמיתית מהחיים המחורבנים שיש לך בימים כואבים אלה ועם כל שאר הגורמים, סליחה.   

עוד דיבור בטן אחד (אולי יהיו עוד).

כפי שכבר כתבת, אתה עדיין באמצע קריאת האוטוביוגרפיה של אורי אבנרי ז"ל. נדמה לך שככל שאתה מעמיק לקרוא אתה מתחיל לסמפט את האיש יותר ממה שעשית פעם.

בין השאר הוא אומר ששנא את בן גוריון מפני שפירק את הפלמ"ח והפך את צה"ל לאיזה שהוא חיקוי של הצבא הבריטי, כולל הריחוק בין הקצינים לחפ"שים וכולי וכולי. 

זה מזכיר לך את חווית בסיס הטירונים שלך ב-1950 ודעתך על הצבא הזה היא בדיוק כמו של אורי אבנרי.

מעניין שעד עכשיו, אחרי שני דיסקים ואחרי שאורי אבנרי לא השאיר אף אבן בשדה הפוליטיקה בכל הנוגע לשאיפה לשלום במרחב השמי.  עדיין לא הגיע לכתוב על ההתארגנות הקיקיונית של "ברית שלום", עליה כתבת די הרבה.

אולי בהמשך הדברים.  

מה זה שייך ליום ההולדת ה-86 שלך? איפה שלום ואיפה בטיח?

והיום התפטר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ואולי יהיו בחירות.

אתה לא מאמין שמשהו פה ישתנה במדינה הזאת אז גם לא אכפת לך מי בדיוק יהיה שר הביטחון.

"יום הולדת נחמד, חג נאה ומיוחד נאחל לו לאָמֵן יום הולדת נחמד".

 

 

במהלך חגיגת יום ההולדת שלך ה-86 חיטטו שתי נכדותיך, מטר ונוהר, ומצאו בכוננית הספרים את מה שעוד לא זרקתם, בגלל חוסר מקום, איזו חוברת דקה שממנה שכחת כבר מזמן. הייתה הפתעה גדולה.

ב-1977, עשו לך בקיבוץ אירוע "אלה הם חייך". זה היה משהו עם המון אנשים ואורחים מוזמנים ממשך כל חייך.

אתה זוכר שהתרגשת נורא. עיון בחוברת גילה המון צילומים, כאלה שהיית בטוח שהלכו לאיבוד. אבל הם לא.

חברה אחת וחבר אחד, צביה אשד וצביקה עמיחי,  הלכו והפכו את כל העולם בשביל למצוא את כל זה. החומר שהם אספו וגרדו מכל מקום אפשרי הוא ממש ממיטב זיכרונותיך. אתה לא יכול להתאפק ולהעלות חלק גדול מזה בתוך מסמך הזיכרונות. למשל, את מה שפלונית, דורית פינק, כתבה כברכה ליום הולדתך ה-50. לפני 36 שנים.

"

1) מָה נַלִּין? אֵין לִרְטֹן! (אֵין אֶת מֵי לְהַאֲשִׁים..) 

זֶה יִקְרֶה לְכֻלָּם, תִּתְפַּלְּאוּ, אֲנָשִׁים. 

וְהַחֹדֶשׁ – (עַקְרָב) – מִכָּל חֲדָשִׁים – 

גַּם אָמֵּן שֶׁלָּנוּ סוֹגֵר חֲמִשִּׁים! 

 

2) אֶל תִרְאוּהוּ בִּקְּהָל נוֹאָשִׁים אוֹ קְשִׁישִׁים! 

מַחֲצִית תָּכְנִיּוֹת עוֹד עָלָיו לְהַגְשִׁים. 

וַעֲדַיִן אוֹנוֹ בְּבַקְבּוּק, בְּנָּשִׁים – 

הַחַיִּים מַתְחִילִים, הֵן, בְּגִיל חֲמִשִּׁים! 

 

3) כֵּן, הַגִּיל הוּא תִּסְמֹנֶת שֶׁל "אֵיךְ מַרְגִּישִׁים". 

יֵשׁ זְקֵנִים בְּנִי עֶשְׂרִים – צְעִירִים בְּנִי שִׁישִׂים. 

יֵשׁ נֻקְשִׁים, חוֹשְׁשִׁים, בַּמָּקוֹם מְדַשְׁדְּשִׁים – 

אַךְ יֵשׁ גְּמִישִׁים, רְגִישִׁים וְחַדֵי הַחוּשִׁים. 

 

4) טוֹב, אוּלַי פַּסֵי-כֶּסֶף בִּצְדָעַיו מִתְפַּלְּשִׁים,

אַךְ חֹמֶר לִלְבֵנִים מִדֵּי יוֹם עוֹד לָשִׁים,

וְ"אָנוּ נִבְנֶה אוֹתְךָ מוֹלֶדֶת" – (וּבִזְמַנִּים קָשִׁים!)

הוּא עוֹד שָׁר וּבוֹנֶה, וְ"עוֹלֶה וּמַגְשִׁים".

 

5) וְנוֹתֵן לְכֻלָּנוּ – חֲתִיכוֹת, בַּרְנָשִׁים –

לְהָבִין שֶׁזּוֹ רַק הַתְחָלָה! מַרְגִּישִׁים...

וְלָכֵן, שׁוּב חוֹזְרִים אָנוּ וּמַדְגִּישִׁים:

הַחַיִּים מַתְחִילִים רַק בְּגִיל חֲמִשִּׁים!

 מזל טוב !          

 

ובהזדמנות זאת, נכון שהעונש כמעט הכי גדול שנפל עליך בשנה האחרונה זה הרכב התכניות של השידור ברדיו הממלכתי החדש. איפה כל השירים הטובים? איפה המוסיקה הליטורגית ואיפה כל מיני דברים אחרים מסוג זה? טוב.

אז למי שלא יודע  ולמי שירצה להיות ער בארבע בבוקר, אז שמה יש שעה שלמה של מיטב הזמר העברי, גם החדש וגם הישן. מזלך הוא שאתה תמיד ער בשעה הזאת או לפני השינה או אחרי השינה. מה טוב ומה נעים שבת שירים גם יחד.

אין תגובות:

פרסום תגובה