יום שלישי, 7 ביולי 2020

יהודה לוי


 

ועכשיו לעוד זיכרונות משעשעים אבל גם חשובים מ-1962.  

קודם כתבת על ה"ארקיבוזה", שזה מן תותח קטן. התותח הקטן הזה מזכיר לך את התותח היותר גדול, זה שמשמיד טנקים שלהשתמש בו למדת תיכף לאחר שחזרת מהשליחות בדרום אפריקה.

 

מי יודע מי זה יהודה כהן?

כיום אפשר לברר את זה במהירות האור. לוחצים ב"גוגל" וזה קופץ. יהודה כהן ז"ל היה אחד מהבנים הראשונים בכפר תבור. במשך חייו הייתה לו קריירה עמוסה, גם בתור ראש אגודת המים  גם כראש המועצה המקומית ועוד כל מיני.  למשל, היה נוטר, עבר קורס מפקדים "בהגנה" ובמלחמת העצמאות היה מפקד היחידה שכבשה את צמח. 

ב-1962 היה מפקד פלוגה של תותחי נ.ט. בהגנה המרחבית. מתישהו זומנת להשתלמות של שבוע במקצוע הזה.

זה היה באיזשהו מקום על-יד בוסתן הגליל (נדמה לך ששם, אחרי הרבה שנים הקימו עיר קרוונים לאתיופים). כשהגעת לאתר היו שם אוהלי חדר-אוכל וסתם אוהלים של המפקדה. החיילים ישנו באוהלי סיירים. אתה זוכר שישנת באוהל עם בן קיבוץ שער-הגולן, אחד ששר בחגיגת הקיבוץ את "איני יודע איך נראים היערות". 


ביום הראשון למילואים חילקו אתכם לכיתות והושיבו בשדה כל אחת לחוד.

אחר-כך הופיע המ"פ, הציץ בפרצופים של החיילים, הציץ גם בך ואמר:

"אתם בהשתלמות התותח. כל אחד יעביר לאחרים פרק של השימוש בו."

עליך פקד להיות ראשון המסבירים וגם הוסיף:

"אני אשב בצד ואעקוב." בדחילו ורחימו, בלי שהכרת איש מהנוכחים, התחלת את ההרצאה על התותח. זה היה תכף לאחר קורס מפקדי תותח ה-נ"ט בדורה והחומר עוד היה טרי במוחך.

באמצע השיעור הכריז המ"פ על הפסקה ואמר לך: תשמע, אתה יודע לדבר יפה אז אתה תמשיך  להרצות את החומר כל היום.

זה היה יהודה כהן מכפר-תבור. בתום השעורים הלכו כולם לאכול. יהודה כהן הלך לידך. כשהגעתם אל חדרי האוכל פנה יהודה אל האוהל של המפקדים ואתה שהיית בסה"כ טוראי פנית אל חדר האוכל של החפ"שים. 

אחרי שני צעדים צעק עליך יהודה: לאן אתה הולך טמבל? ואתה אמרת לאכול עם כל החיילים, כי אתה סתם טוראי. יהודה תפס אותך בחולצה ואמר:"מה אתה סתם טוראי? הלו אתה מדבר כמו מג"ד! בוא איתי רגע לאפסנאות. הוא משך אותך לשם, ביקש וקיבל מהאפסנאי דרגות של סמל והדביק אותם על שרוולך והודיע: "מעכשיו אתה סמל בפלוגה שלי ושלא יבלבלו לך את המוח" ובוא אתי לאכול.

 יהודה כהן הזה היה טיפוס כמו אחד מאלה שבשיר "התרנגולים" של חיים חפר, אלה ששרו ש"כך נראה הרחוב בְּמֶסְחָה יָא-חַבִּיבִּיבִּיבִּי" .

ככה הוא נראה וככה הוא דיבר והקפיד על בּ דגושה במקום ב, כנהוג בכפר תבור.


אגב, אתה זוכר עוד משהו מהרגע ההוא.

פתאום שמת לב שכל המתקהלים לאכול, כולם, תוקעים מבט בחייל אחד, יפה תואר עם תספורת שעליה שמים ברילנטין כשהוא עובר לפני הקהל ומחייך.

ב-1962 כל המרוקאים במדינה הכירו את כל המרוקאים. אתה שאלת בשקט מי זה הבחור? והשיבו לך: אתה לא מזהה?

זה גבריאל דהאן, זה שהרג 50 ערבים בכָּפְר קָאסֶם.

טוב, חזרה ליהודה כהן. את זה שמעת מדניאל הרפז (הפלמ"חניק האחרון בקיבוץ יזרעאל). 

פעם הוא שמע את יהודה כהן אומר "וואלה הסקייהוק הזה אווירון חזק מאוד, עשוי מפח של  קאטרפילר (טרקטור על שרשרת, צהוב, שנחשב להכי טוב והכי חזק בהתיישבות העובדת.).

כנהוג בעולם הרשת החברתית, אתה מנסה לשלב הקלטה של היהודה כהן הזה זמן קצר לפני פטירתו.

אם זה יצליח יתברר גם לך וגם לקוראים שיהודה כהן מכפר תבור היה מלח הארץ בריבוע ומפליא ומשמח לשמוע שהוא אומר על המדינה בדיוק מה שאתה חושב.  לצפייה לחץ על הקישור הרצ"ב.

https://youtu.be/RL1TFbZiMPM

 

טוב. אתה רוצה להצהיר משהו לעצמך. בהחלט יתכן שהקמצוץ שאתה העלית על יהודה כהן זה כלום ממה שיש לספר עליו. מה שכתבת הוא גם לא אוצר ביוגרפי או היסטורי. אבל אתה מתעקש להשאיר את זה מפני שאת היהודים כמו יהודה כהן צריך לתקוע באינטרנט 10,000 פעם. אז הנה אתה תרמת את חלקך הצנוע.

 

ולכבוד יהודה כהן מכפר תבור אתה מעז להביא פה שיר ידוע מתרפ"פו (1939), שיר שחיבר יעקב ליכטמן והלחין דניאל סמבורסקי. וכמובן שזה שיר שלמדת בבית החינוך בצפון, תל אביב, שיר שבעזרתו הרעילו אותך להתישבות העובדת כמו כמה שירים אחרים  ואם יהודה כהן היה מכפר תבור אז את השיר הזה שרים ממרומי הר תבור.

 

שאי לך מולדת

 

מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ
שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים
עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת וְלִגְוֹעַ;
בְּרִיתֵנוּ עָמָל וְדָמִים.

בַּשְּׂרִי הָרוּחַ, רוּחַ הַפֶּרֶא
מִגַּיְא מֵהַר וְשִׁמְמוֹת מִדְבָּר:
רַק אַתְּ, מוֹלֶדֶת, אַתְּ לִי הַדֶּרֶךְ,
אַתְּ הַמָּחָר וּתְמוֹל וְגַם עָבָר.

זֵר חַיִּים לְעֵדוּת לָךְ נִתֵּנָה
חוֹמַת יְשׁוּבִים שֶׁל עָמָל וּמָגֵן.
עַל שְׂדוֹתַיִךְ עַד נֶצַח נָגֵנָּה
פְּלֻגּוֹת כָּל בָּנַיִךְ – הָכֵן!

בַּשְּׂרִי הָרוּחַ, רוּחַ הַפֶּרֶא
מִגַּיְא מֵהַר וְשִׁמְמוֹת מִדְבָּר:
רַק אַתְּ, מוֹלֶדֶת, אַתְּ לִי הַדֶּרֶךְ,
אַתְּ הַמָּחָר וּתְמוֹל וְגַם עָבָר.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה