יום רביעי, 8 ביולי 2020

חזון העצמות הרטובות

הקטע האחרון שבו נזכרת היה דֶז'ה-וו נוסטלגי למהדרין, סטירת לחי מתולדותיך וכמו שכתבת – הבלחה אמיתית מלפני מה שהיה לפני שבעים שנים.

כבר ציינת אין ספור פעמים שאתה מרבה לשמוע רדיו במשך כל הלילה והשד יודע למה אתה לא יכול לישון במקום זה.  בליל שבת האחרון, בסוף תכניתו של הפלוני, מושיק תימור, פתח את פיו מישהו יוסי ריינר.

הוא סיפר על אירוע שבו מישהו מהמחתרות שלפני פרוץ המדינה התנפל על שוטר  מול משטרת צפון תל אביב חטף את נשקו, ירה לעבר שוטרים אחרים ונורה למוות.

מאיפה ולמה אתה נוגע בסיפור הזה בתוך הזיכרונות שלך?

אז ככה: אתה בעצמך ובכבודך היית במקום האירוע, מי היה מאמין.

 

מתישהו ב-1947 טיילתם אתה וכמה חבר'ה מהעדה בתנועה המאוחדת לאורך רחוב דיזנגוף, תל אביב, בצידו המזרחי, בדרך צפונה מארלוזורוב. 

זה היה בערב חשוך. כשהגעתם קצת לפני בניין המשטרה של צפון תל אביב נשמעו כמה וכמה יריות של מקלע.

לפני שהספקתם להתחבא  ליד איזה בית בשיחים שבחצר, הצלחתם לראות את סצנה  הקצרה והקטלנית.

מתוך החושך הגיח מישהו, התנפל על אחד מהשוטרים שנכחו בחזית בניין המשטרה וניסה לחטוף את נשקו. השוטר זעק לעזרה ומישהו מהקומה השניה של המשטרה רוקן מחסנית שלמה על התוקף והרג אותו בו במקום.

אתם התחבאתם והצצתם במה שקורה, התוקף שכב על הכביש כשראשו שעון על שפת המדרכה. שוטר בריטי ניגש אליו, טלטל את ראשו והחווה לחבריו שעמדו מאחור שהתוקף הוא פגר לגמרי. כמה אמבולנסים של הצבא הבריטי הגיעו והייתה שם מהומה לא קטנה. אתם, כאמור, התחבאתם מאחורי גדר בשיחים.

פתאום נוכחתם שאתם לא לבד למחבוא. בחור שנראה כמו תימני עם ברט על הראש היה אתכם. הוא  גער  בכם בנחישות: "אתם מסתלקים מפה תיכף  ומיד. אין לכם מה לחפש פה ותעשו את זה לפני שאיזה אנגלי מרוגז יורה גם בכם. קישטא!!!"

את זה אתה זוכר מצויין מלפני 71 שנים ועל כך ייאמר:

אתה זוכר היטב כל מה שלא צריך לזכור.

שלשום בחצות הוסיף האיש בתכניתו של מוישיק טימור משהו כזה:

הבחור ההוא היה בסך הכל בן 16-17 (בגילך ממש) והיה חבר בארגון הלח"י.

פעם הוא גנב כיכר לחם מחנות מכולת והביא הביתה שיהיה מה לאכול.

לארגון הלח"י נודע הסיפור והוחלט שם לסלק את הנער מהארגון "כי אנחנו לא גנבים". הנער החליט לעשות מעשה ולהוכיח למי שסילק אותו שהוא מוכשר וכשיר להיות בלח"י. למען זה, לעשות  את אחד ממבחני הכניסה הידועים. לחטוף נשק מחייל או שוטר אנגלי וגם להרוג אותו.

חבל. למה חבל? שוב פעם סטירה מצלצלת מהזיכרון של התולדות.

 

  

 

חזון העצמות הרטובות    - 

בקץ הימים, כשכל העצמות היבשות קמו ונעמדו לעיני הנביא יחזקאל והתחילו לחגוג את תחיית המתים, פנו כולם למעלה ואמרו לקב"ה:

"עכשיו אתה תגיד לנו: על מה התייבשנו כאן כל השנים  בעמק  העצמות?" 

אמר להם: "על זה שלא הפסקתם לרצוח ולנאוף ולשקר ולחמוד, וזה" 

אמרו לו: " עשרת הדיברות ותרי"ג המצוות ואלפי החומרות המחורבנות  שלך הם בלתי אפשריות לביצוע." 

אמר להם הקב"ה: "נצח ישראל לא ישקר והיו לטוֹטָפוֹת בין עיניך וגומר. מי שואל אתכם?"

אמרו כולם לקב"ה: "מה זאת אומרת לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד ולא תשא דבר שקר?! תשאל כל מי שתרצה ויגידו לך שאין אחד ואין אחת שלא קצת שקרו וקצת גנבו והיה גם איזה נִיאוּפצ'יק ובטח שאם לא רצחו – אז רצו לרצוח את החותנת או איזה שכן נודניק.


אי אפשר להקל קצת בדיברות? לוותר על כמה מצוות? לא לעשות כזה בַּלַגַן מכל עמותת בחירות? להתעלם מסתם סטוּץ שקורה אחרי שרואים אשה טובת מראה רוחצת על הגג?  הלא גם אתה רוצה שאת הגלגול הבא נעבור בשלום?!  אלוהים, תהייה בן-אדם.

אמר להם הקב"ה:

"אין על מה לדבר. אתם תעשו את כל זה עוד הפעם – אתם תשכבו פה עצמות יבשות עוד הפעם."

ראו כולם שאין עם מי לדבר. אז הם עלו על ג'בל קתרינה, מול ג'בל מוסה, שילבו ידיים במעגל, רקדו הורה ושרו:      


                 דָוִד!   מֶּלֶךְ יִשְׂרָאֵל! חַי!   חַי!   וְ קַ-יָּ- הַ-ם.  

 

(ואז זלגו עיני הקב"ה דמעות והכנרת התמלאה...)

אין תגובות:

פרסום תגובה