יום רביעי, 8 ביולי 2020

אגדה מהלכת

שלושה ימים לפני  יום הולדת ה-85 בערב, דפקו בדלת ונכנסה הפתעה – החברה ענבל אדלר מועדת ותיקים הביאה לך עוגה גדולה ועציץ פרחי אמנון ותמר וגם ברכת הקיבוץ לרגל היום הולדת. ישבתם וקשקשתם איזו חצי שעה על כל מיני דברים וכך התברר שהגברת הנכבדה היא בת קיבוץ רמת דוד. אתה שמעת את זה ותיכף קפצת והכרזת שזה אתה שעשית את חג החמישים לרמת דוד.

למרבה הפלא קפצה ענבל אדלר והודיעה שהיא הייתה אז ילדה ואפילו רקדה ושרה בתוך כל החגיגה.

מישהו בסביבה העיר שזה נורא חבל שלא נשאר מכל זה כלום אז ענבל אדלר הוסיפה והודיעה:

"מה פתאום לא נשאר כלום? יש קליפ ארוך באינטרנט על חג החמישים של רמת דוד והוא כולל גם את ההצגה שלך."  

 

אז הנה זה:

https://www.youtube.com/watch?v=30CqSY0aIF0

 

ב-1977 הוזמנת לכתוב ולביים את חג ה-50 לקיבוץ רמת דוד.

בתוך חומר הגלם שאספת לצורך הכתיבה היה סיפור על טנדר ה"נודדת" .

ההוא מהשיר - "הטנדר נוסע, הטנדר פה רץ", שהיה ממוקם בקיבוץ ושמפקדו היה קורפורל קָרול זינגר.

זה מתי שההגנה והממשלה הבריטית שיתפו פעולה להקמת "משטרת הישובים היהודית", הנוטרים - "הגפירים" כמו שקראנו להם אז.

אתה זוכר שהייתה ברשותך חוברת מודפסת מתולדות הקיבוצים "עיינות" ו – "קבוצת השרון" ובה סיפורי גבורתם של הנוטרים על הטנדר ובראשם קרול זינגר שנודע כמפקד אמיץ ורב תושיה. 

בהצגה האמורה שיבצת סצנה של נוטרים וטנדר "אמיתי" שהועלה על הבמה.

הטנדר הזה היה גרוטאה של טנדר פורד מלפי מלחמת העולם השנייה שאתה מצאת בכפר הערבי סולם.

הסצנה הייתה משעשעת ומלאת נוסטלגיה והקהל נהנה מאוד. ממה ששומעים בקליפ שהבאת קודם לא ברור כל מה שקורה שם בדיוק.


אז המקלידה שלך, ניצן ריבלין פלדמן, חיטטה וגילתה טקסט מלפני 40 שנים, זה ששימש לבימוי ההצגה וזה מה שקורה על הבמה:

 =============

"תמונה 6

נכנס קצין אנגלי, מבחין בטנדר החדיש שאותו לא סיפקה הממשלה הבריטית.  מתגלה הטנדר ועליו ולידו כיתת הנוטרים בתנוחת התמונה הידועה. נוכחים: דוד, אליהו, מיילר, שפירא, מנחם, ארנון, איציק. איציק יבצע את תפקיד הקורפורל קרול זינגר)

 

שפירא: (בשקט) קרול זינגר! אתה רוצה לשגע אותנו לגמרי?

 

קרול זינגר: קצין אנגלי בודק את יומן הנוקטה....

(כולם נחרדים ומתמתחים בציפייה, הקצין ניגש ישר לטנדר)

 

קרול זינגר (מחווה תנועה אילמת של "לא יודע מכלום") (לשפירא) הוא שאל מה זה הטנדר הזה שהממשלה הבריטית מעולם לא ספקה לנוטרים העבריים.

 

שפירא: לא יודע.

 

שפירא (לקצין): נו איגליש. ג'ואיש אייג'נסי. ספיק יהושע גורדון. ג'ואיש אייג'נסי. סייר!

 

(הקצין יוצא. מהומה גדולה פורצת מייד כשהקצין נעלם. כולם מתגודדים)

 

כולם: מה הוא אומר, הקצין? נדמה לי שהוא רוצה לפרק את הנוקטה ולהחזיר אותנו לישובים! שקט! שקט! לא מבינים כלום. מה הגוי רוצה בדיוק? הוא צודק, הקצין. הטנדר הוא לא חוקי! צריך לצפצף עליהם ולא אכפת לנו מה יהיה!

  

שפירא: שקט! (משתתקים) קרול. מה אמר הגוי?

 

קרול זינגר: הוא אמר שהטנדר הזה נגד החוק ושעלי להשגיח שלא יזוז מכאן אף לא פעם אחת. המוסדות הלאומיים קנו אותו בשבילנו בלי לשאול את האנגלים.

 

מיילר: זה מה שהוא אמר?!

 

אליהו: עכשו יפרקו את הנוקטה, יחזירו אותנו לישובים וגמרנו עם הכוח העברי הליגאלי!

 

איציק: מה פתאום? למה גמרנו?

 

אליהו: ככה גמרנו: מה שהגוי רוצה הוא שבמשך כל השבוע אנחנו נשמור על הגרביים התלויות בחצר על החבל ליבוש. אולי עד לגרבים שעל חבל הכביסה של המשק. וביום ראשון: - קודש לקינג ג'ורג' – פארייד בתחנת המשטרה – "אטנשן!!!" "לפט רייט לפט רייט". בשביל זה התגייסתי למשטרת הישובים להיות גפיר?

 

מנחם: אלא מה חשבת?

 

אליהו: הוד מעלתו! (עושה "הצגה") הכוח העברי הליגאלי המזויין בארץ ישראל, מזה אלפיים שנה – אביר מסדר הגרביים המתייבשים!

 

מנחם: מה אתה רוצה שנעשה, אליהו?

 

אליהו: אתמול שרפו ביקנעם? כל חברי הישובים רצו לשם. איפה אנחנו היינו? על משמר הגרביים. שלשום ירו על כפר ברוך. אנשינו ראו את היורים ויכולנו לתפוס את הנבלות אם היינו שם. איפה אנחנו היינו? אני כיבסתי את הגרביים ואתה שמרת עלי עם רובה אנגלי חדש ועם טנדר פורד חדש שעליו מוצבת מכונת יריה "לואיס" נפלאה, שלא יקרה לי כלום כשאני מכבס גרביים ותולה אותם לייבוש. מה אני רוצה? שאנחנו נהיה ראשונים בכל התנפלות! זה מה שאני רוצה!

 

ארנון: כאן זה לא "השומר". אנחנו משרתים בחייל ליגאלי ממשלתי. צריך להיות סדר. אני מקבל את מה שאתה אומר אבל צריך לסדר את זה דרך המוסדות.

 

מנחם: נכון. יש יהושע גורדון. יש אברהם איכר. שמעתי שגם בן גוריון ושרתוק עוסקים בזה.

 

מיילר: מי אלה?

 

מנחם: לא חשוב. הסוכנות היהודית. הוועד הלאומי. שהם ידברו על זה קודם כל עם הנציב העליון.

 

אליהו: מוסדות שמוסדות. נציב עליון שמנציב עליון. בינתיים שורפים וגונבים ורוצחים וסתם מתנפלים ואנחנו פה עם הגרביים.

 

ארנון: אם כל אחד מאיתנו יתרגל לנהוג כפי ראות עיניו גם בענייני הגנה – יהיה רע מאוד! אנחנו במו ידינו נזרע הפקרות חברתית ולאומית שלא נוכל לשרש אותה אפילו תוך מאה שנה!

 

מיילר: עצור. יש מפקד. נשמע מה הוא אומר.

 

שפירא ...דיש בעקשנות. מן הצד מאותת זרקור קריאת עזרה – SOS

 

מנחם: מה זה?

 

דוד: זה אס. או. אס מכיוון משמר העמק...

 

שפירא: ... הטנדר!!! אליהו! תוציא את הלואיס על החצובה! (לתוך שפופרת תא הנהג) מיילר! פול ספיד למשמר העמק! על הכביש הראשי!!! קדימה!!!..."

 

 ===============

 לאחר שנים, זה בערך מתי שמנחם בגין מינה את החנווני שמחה ארליך להיות שר אוצר. החידוש שארליך הזה עשה, היה להפוך את הדולר להילך חוקי לשימוש יום יומי גם בישראל. זאת הייתה ממש מהפכה ופתאום יכולת לשלם בדולרים כמו בשקלים.

 אתה זוכר את זה מפני שקנית אז כספת ביתית ושילמת בדולרים ירוקים.

בוקר אחד נסעת לחיפה והתחלת לחפש בעיר התחתית מקום שבו מוכרים כספות ולא מצאת.  מאוכזב התחלת לחזור מכיכר פריז לרחוב המלכים דרך אחד  הרחובות הצדדיים. פתאום ממש לא בכוונה נתקלו עינייך בשלט נחושת קטן קבוע במשקוף אחת הכניסות, שלט שאמר:

"אמצעי אבטחה קרול זינגר". אתה לא זוכר למה בדיוק עצרת שם, או בגלל שאמצעי אבטחה זה גם אולי כספות או מפני שהשם קרול זינגר צלצל לך במוח מאיפה שהוא.

עלית במדרגות לקומה שנייה והגעת למשהו שנראה כמו "לוֹפִט".


על כל הקירות היו מדפים עמוסים בכל מיני ציוד  מוזר, בין השאר אזעקות, כל מיני ברזלים עם מנעול וגם כספות. בקצה הלופט, על יד שולחן כתיבה מיושן ישב איש מבוגר למראה. אתה שאלת אותו אם אפשר להשיג אצלו כספת. הוא אמר שכן ושאל "איזו מין כספת?" אמרת לו שאתה מעוניין בכספת שאפשר למקם אותה בתוך קיר הבית.

הוא הציע לבחור בין שני סוגים: כספת עם מנעול קומבינציה מספרים או עם מפתח ידני אבל מיוחד. הוא המליץ דווקא על הסוג השני.

בלא מאמץ שלף מאיזה מקום את המוצר הכבד והניח לפניך. אחרי כמה שאלות הצעת לו לקבל את התשלום בדולרים. הוא תהה במבט נבוך  אבל אמר שכן. נתת לו את השמונים דולר  וזהו. לפני שיצאת התחצפת לשאול אם זה הוא קרול זינגר ? הוא אמר שזה הוא. אתה שאלת בזהירות אם הוא זוכר את הטנדר של "הנודדת" ברמת דוד. 

בלי למצמץ הציץ בך ואמר ברבע חיוך "כן. זה אני" אתה הצהרת באזניו שהוא אגדה מהלכת שעוד חיה". על זה לא הגיב ויצאת.

אין תגובות:

פרסום תגובה