יום חמישי, 9 ביולי 2020

דליה חביבה


ועכשיו פתאום בלי שום קשר קופץ לך מתוך הקבר של המוח עוד איזה שיר מפעם פעם.

וזה ככה -  

 

היי דליה / ותיקי השומר הצעיר – גדוד יחיעם – ת"א

מילים: לא ידוע / לחן: לא ידוע

 

היי דליה, דליה חביבה

שמעי נא מה לך אספרה:

בדרך לזיכרון, שמה חפרו

אביך ביניהם ומים מצאו

מים בשפיה בשנת תרצ"ו

היי דליה, הוי כמה זה נחמד

גדלי מהר, גדלי דליה

הביאי לנו לברכה הצ'רקסיה.


 

המקום הזה שמופיע בשיר – מאיר שפיה לא שייך אולי לזיכרונות הפרטיים שלך, אבל הוא ענתיקה  אמיתית מסוף המאה ה-19. אומרים שמישהם מזיכרון יעקב הקרובה החליטו להקים שם עוד שכונה וגם התחילו לעשות שם ענבים וייקב וכו' וכו'.  כמו בכפר ילדים בעפולה עלית אז גם לשפיה הגיעו  יתומי קישינב מהפוגרומים ההם.

אתה זוכר מילדותך כשהרדיו היה עוד "קול ירושליים המנדטורי" היו משדרים שם תזמורת גדולה של מנדולינות שניגנו ילדי שפיה. שפיה הוקמה מכספו של מאיר – האבא של הברון רוטשילד וברוב תולדותיה הייתה פנימיה חשובה ומקורית.

זה אולי לא מעניין את מי יודע מי, אבל אפילו לך יש איזה זיכרונות משפיה.

אתה זוכר שכאשר היית מזכיר הקיבוץ בקדנציה ראשונה ביקרת שם. 

הביקור היה אצל פלונית, רחל קורודי, חברת משק שהאימא שלה, סבתא חנה (לא זכורה רק לטוב), חיתנה אותה עם מישהו מגבעת עדה. רחל ברחה מהאיש יום אחרי החתונה ומצאה מקלט בשפיה. 

הדבר היה צריך להישמר בסוד בגלל סיבוכי משפט הגירושין. אתה זוכר שלקחת אתך את חבר המשק מוישיץ שהיו לו יחסים כלשהם עם רחל (שניהם הונגרים) ונסעתם ביחד לשפיה בכדי שהשניים יחדשו את קשריהם.

אתה זוכר שמצאת את רחל ואת אמה שם באיזה בית נטוש.

יש ביזרעאל עוד חתיכת שפייה ושמו ערן שקולניק, ששהה בשפיה כמה שנים במסגרת כלשהי.


היום 2.5.2019  -  אתמול היה 1 במאי.

החג ההוא היה חגו של כמעט כל הישוב העברי בפלסטינה א"י. מאות אלפים קיימו תהלוכות עם דגל אדום וכולם היו מלאי גאווה על תנועת הפועלים בא"י. מזה לא שרד כנראה כלום. כמוך. 

אבל היום זה יום השואה. כבר קודם במסמך הזה לא התביישת לכתוב שאין לך כח מול כל גודל המהומה.

יום הציון לשואה הוא חשוב מאוד מאוד אבל גם ארוך מאוד מאוד וטקס השואה נמשך ממש על ימים ועל שבועות ובקושי מפסיק בכלל. אולי משהו אחר בעניין הזה?

איך זה יכול להיות שבת-דודתך מעיירה ברוסיה הלבנה, זאת שברחה אל מעבר לוולגה במלחמת העולם השניה ואחר כך  נתקעה בקרטצ' חיה היום עם בעל גרמני גוי דווקא בפוטסצדם – ברלין. 

אומרים שבגרמניה חיים מאות אלפי רוסים שברחו מרוסיה אחרי המלחמה. ובהם יהודים רבים. ואיך זה שמשפחתה של אשתו הראשונה של אחיך, יהודים מחלם שהתחבאו שנתיים בבונקר הגיעו גם הם לברלין ונהיו שם מיליונרים מהשכרת דירות.

ויותר משוגע מזה, אומרים שבגרמניה ובברלין בפרט חיים מאות ויותר ישראלים ילידי ארץ ישראל. ושהם טוענים שמצוין לחיות שם?  האם גם זה שייך לזכר השואה?

 

עוד פסח עבר. פעם היה פסח ממש מפחיד אותך בגלל ההכרח לאכול מצות ועוד כל מיני דברים כשרים לפסח והיית מקפיד להכין לחם לכל הפסח. בזמן האחרון התחילו המצות דווקא למצוא חן בעיניך וזה די נחמד לגרוס את המצה כשהיא מרוחה בחמאה יחד עם כוס הקפה. בשבילך, אם אין גפילטע פיש, כבד קצוץ ומרק עוף עם הרבה קניידלך אז אין פרעה ואין יציאת מצריים. 

בהזדמנות זאת, עוד שיר מבית החינוך בצפון, תל אביב. יש כמה וכמה שירי פסח, על אפיקומן ועל משחקים באגוזים שכאשר  הם קופצים לך מהקבר של המוח אתה נהיה צעיר מלפני שמונים שנים.

 מיליםיעקב פיכמן
לחןסמבורסקי

 

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה הֵבֵאתִי,
כִּי הַגַּן נִמְלָא אוֹרָה,
וּבַיַּעַר וּבַחֹרֶשׁ
כָּל צִפּוֹר אוֹמְרָה שִׁירָה.

כִּי בְּכָל פִּנָּה הַפֶּסַח
אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב נוֹתֵן –
וְאָבִיב כְּבָר בְּאַרְצֵנוּ,
זְמַן חֵרוּת וְגִיל וָחֵן! 

  

14.5.2019.   

סתם בשביל לשמור את זה בזיכרון – המורה שלך  לפסנתר אמר לך שהוא מציע לנסות לנגן איזה קטע קטן מאיזה סימפוניה של מוצרט. כמו שהוא התחיל לנגן את זה אתה קפצת עם כל השמונים ושבע שנים והודעת לו שזה שום סימפוניה אלא הקטע השני מתוך " מוסיקת לילה זעירה" של מוצרט. 

ממש מעניין והמורה קצת הסמיק אבל לא נורא.

או היום או מחר מתחיל הארווויזיון. בתקשורת מדברים כמעט רק על זה כאילו לא קורה פה שום דבר  אחר. אתה מקווה שהארווויזיון הזה לא יהיה כמו הקירקור של נטע ברזילי בשנה שעברה.

אם זה כן יהיה אז אפשר לצרף את התאריך לחודש התענוג של מיום השואה דרך יום הזכרון וגם חג העצבנות (עצמאות) עם כל השערוריות של הדלקת המשואות. 

מצטער אבל זה מה שאתה מרגיש.

 

דווקא יש משהו שמקפיץ לרגע מהקבר את מה שבשבילך הייתה ארץ ישראל היפה. אבל קובר אותה עוד יותר עמוק. זה מה שהאדון אביגדור ליברמן מודיע לנתניהו על התנאים שלו להכנס לקואליציה החדשה. וזה מה?

החל  מפרוק חאן אל אחמר – עבור לחיסול רצועת עזה וגמור בגיוס החרדים. וכל מה שבניהם. כך במקום שאביגדור ליברמן יסיים סוף סוף את הטיפול בכל הגנבים המושחתים שמאיישים את הנהגת מפלגתו.

 

19.5.2019 – ברוך שפטרנו מעונשו של הזיפט הזה, הארוויזיון. לא יועיל אבל לטעמך אין שם כלום  שנוגע לשירה או זמר, רק מקהלת צריחות שחוזרת על עצמה מכל הארצות המיוצגות. 

הפעם היה דווקא שיר אחד שדומה למשהו, השיר של סלובניה. אבל הוא הלך לאיבוד בתוך המהומה הבלתי נסבלת.

לפני 60 שנים היו בארווויזיון שירים יפים מאוד, למשל "ווטרלו" של להקת אבא ועוד כאלה.

אבל מאז התהפך כל העולם גם בשירי הארוויזיון. אז מה? התהפך פה והתהפך שם בשבילך זה סתם זבל.

אין תגובות:

פרסום תגובה