יום רביעי, 8 ביולי 2020

שישה בלירה


טוב, כרגיל אין סדר בזכרונות.

קצת קודם הבאת מן תוכנייה של תוכן חג ה-10 של קיבוץ יזרעאל.

אחד הפזמונים שהלהקה הגישה היה השיר "שישה בלירה" או "קיבוצניקים באים לעיר" או "התחנה המרכזית". 

לא היה לשיר הזה שם קבוע וכולם קראו לו פשוט שישה בלירה. 

 

 

ששה בלירה

 

בְּלִי כּוֹבַע טֶמְבֶּל עַל הָרֹאשׁ וּטְלַאי עַל מִכְנָסַיִים
לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת נָאִים,  יָשָׁר מִן הַמַּחְסָּן.
קִפַָּלנְו  שַׁרְווּלִים יָפֶה , גַּם שְׂרוֹך שֶׁל הַגַּרְבַּיִים,
וּבָאָרְנָק תַּקְצִיב לְסֵנְדְוִיץ וּבִילוּי קָטָן.

הִגַּעְנוּ הִנֵּה לְאַרְגֵּן, עִנְיָן אֶחָד אוֹ שְׁנַיִים,
מוֹסְדוֹת הָהִתְיַּשְׁבוּת יוֹשְׁבִים בָּעִיר, אַתֶּם יוֹדְעִים.
הַיּוֹם גָּדוּשׁ וְנִצְטָרֶך עוֹד לְשַׁנֵּס מֹתְנַיִּים,
בִּן רֶגַע נִתְפַּזְּרָה חִישׁ לְכָל הַכִּיווּנִים.

מִתּוֹך הַדּוֹחַק הַנּוֹרָא בְּתוֹך הָאוֹטוֹבּוּס,
אֲנַחְנוּ רַק פּוֹרְצִים הַחוּצָה, קְצָת אֲוִיר לִנְשׁוֹם
וּלְחַפֵּש מַהֵר, הֵיכָן מַצּוּי פֹּה בֵּית שִׁימוּשׁ…
אַך רֶגַע! חֶבְרֶ'ה ! מַה פֹּה ?
כְּמוֹ קָקוֹפוֹנְיָה שֶׁל קִרְקָס בְּרָעַשׁ וְשָׁאוֹן,
הַתָּחָנָה הַמֶּרְכָּזית שׁוֹקֶקֶת בְּהָמוֹן, הֵיי!

שִׁשָּׁה בְּלִירָה, שִׁשָּׁה בְּלִירָה, ,
שׁוֹקוֹלָד ,גַרְעִינִים, בֵּייגָלֶה קַרְטִיב,
הַכֹּל עוֹלָה פֹּה שִׁשָּׁה בְּלִירָה.
צוֹעֲקְים הַמּוֹכֵר הַקָּטָן וְאָבִיו,
מַסְטִיקִים, סוּמְסוּם, שִׁשָּׁה בְּלִירָה!
יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת! הוֹצָאָה שְׁנִיָה מַעֲרִיב!
יֵשׁ עֶשְׂרִים הֲרוּגִים, שִׁשָּׁה בְּלִירָה!
בְְּחַיֵּי. בְְּחַיֵּי. 
בַּעַל הַבַּיִת הִשְׁתַּגֵּעַ, כָּל דָּבָר הַיּוֹם בְּזוֹל,
הֵי! הָאוֹטוֹבּוּס נוֹסֵעַ, תֵּן מַהֵר שֶׁלּא יִנְזוֹל !
אַרְטִיק קוֹקְטֵייל, אַרְטִיק  שׁוֹקוֹלָד ! נַיְילוֹן !

בְּכָל מוֹסַד טִפַּסְנוּ בְּקוֹמוֹת עַד לַשָּׁמַיִים
מֵרוֹב נִיג'וּס קִַּבָּלְנוּ יַבָֹלוֹת בַּעֲצַבִּים.
שָׁתִינוּ כַּמָּה קוּבִּים ֹתֵּה, וּמִיץ כִּמְעַט כִּפְלַיִּים,
נִצָּחְנוּ בִּשְׁתִּיָֹה בְּכָל מָקוֹם אֶת הֹפְּקִידִים.

הַכֹּל סֻדֵר בְּלֵב חוֹגֵג, נִפְגַשְׁנוּ שׁוּב בִשְׁתַיִּים
רָאִינוּ סֶרֶט חַקְלַאי בְּסִינִימָה תָּמָר.
אָכַלְנוּ פִּיצָה אֵיזֶה זִיפְת! בִּמָּקוֹם הַצָהֳרַיִּים
יִמַחְשִֹימְזֶה כִּי בִּגְלַלָּה כָּל הַתַּקְצִיב נִגְמַר.

מַה יֵשׁ פֹּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה, אָפִילוּ אֵין מְעַט.
בָּרֶגֶל עָיֵפִים הִגַּעְנוּ אֵיכְשֶׁהוּ הֲלוֹם.
מֵתִים לִמְצוֹא אֵיזֶה, סַפְסַל בִּשְׁבִיל לָנוּחַ קְצָת…
אַך רֶגַע, חֶבְרֶ'ה מַה פֹּה ?
כְּמוֹ קקוֹפוֹנְיָה שֶׁל קִרְקָס בְּרָעַשׁ וְשְׁאוֹן,
הַתָּחָנָה הַמֶּרְכָּזית שׁוֹקֶקֶת בְּהָמוֹן, הֵיי!

 

 

ששה בלירה…..  חג ה10  1958.

 

 

(למי שקרא בעיון את הפזמון, "השרוך של הגרביים" זה ככה: פעם היו זורקים לכביסה את הכל מעורבב. על כל גרב היה שרוך קצר וגם מספר הכביסה רקום. היו קושרים את זוג הגרביים ביחד כדי לקבל אותם חזרה ביחד. מי שלא עשה את זה, הלכו לו הגרביים, אחד לעזאזל ואחד לגהנום. )

 

 

 

ועוד מאוצר תיק העור. להפתעתך מצאת שם ניירות ישנים בכתב יד שהוא איזה גרסה ראשונה למשהו מאוחר יותר. תענוג להיזכר בניירות אותנטים מלפני 60 שנים.

למשל "שיר הנה"ח" מחתונת עודד חצרוני ואריק איילי, שרל'ה דוכין והדסה מאור.

שני הבחורים היו צוות הנה"ח הראשון ביזרעאל שהצליח להעלות את הענף על דרך הישר. אתה זוכר איך ששניהם הכריחו את שלומית גלעדי האקונומית לרוץ מהר מהמטבח להנה"ח ולדווח בדיוק ממה ומכמה עשוי כל האוכל של הקיבוץ באותו יום ולתמחר זאת על המקום.

והנה השיר שאתה חיברת והלחנת ושהושר ע"י להקת הפזמונים המקומית (וופה, ג'וזק, ציקו ואתה ) למרבה התפעלותם של המון חברי אשדות יעקב איחוד ואפיקים.

 

שיר הנה"ח

 

בשש וחצי כבר בבקר.

כל דקה עולה ביוקר.

וצריך לחשב בדיוק נמרץ

כמה זה בסך הכל עולה לחיות....

 

חו"ז בל"ל וגם שטל"פ

ולתייק הקבלות.

 

ומאזן תשט"ז. ומאזן תשי"ז....

 

וברית הפיקוח. קוח קוח קוח ) 2  

 

ודאר בא – הדביקו כמה בולים

 

ודאר בא -  הורידו כמה בולים

 

הנהלת החשבונות .... הנהלת החשבונות....

 

 

אגב, זה היה הלחן היחיד אותו עצבת בסגנון "בּוּגִי ווּגִי". נשמע בסדר עד היום.

 

 

אין תגובות:

פרסום תגובה