הנה שיר ששמרת ולמדת בילדותך, אולי בבית החינוך בצפון, שיר שכמעט בכלל לא שרים ולא משמיעים.
כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיָּקַד,
בְּצֵל קוֹדֵר הָרֵי-גִּלְעָד,
וּבַמּוֹרָד
חֲלִיל רוֹעֶה,
חֲלִיל רוֹעֶה בָּדָד עָלָה.
עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר
יָרְדוּ, גָּלְשׁוּ מֵעַל הָהָר.
שָׁאַר רַק צְלִיל
רַק צְלִיל חָלִיל
רַק צְלִיל אַחַר הַהֲמֻלָּה.
הַגַּיְא קוֹדֵר וּמְעֻרְפָּל,
וְרוּחַ עַז נוֹשֵׁב מֵעַל.
הַרְחֵק שׁוּעָל
יֵילִיל גַּלְמוּד
גַּלְמוּד נִבְהָל בַּאֲפֵלָה.
למרבה ההפתעה מתברר שאת מילות השיר כתב, לא פחות ולא יותר מאשר השחקן רפאל קלצ'קין. הלחן הוא של פלוני פּוֹאָה גרינשפאן.
במשך התקופה הארוכה בה נהגת להשכיב ילדים לישון עם סיפורים ושירים, נכלל ברפרטואר גם השיר הזה:
אוֹר אוֹר אוֹר! מָה רַב הָאוֹר!
מַה מֵּאִיר בִּפְאַת הַיָּם?
זֶה הַשֶּׁמֶשׁ רָד לִישֹׁן
אַחֲרָיו נָם הָעוֹלָם.
קְוָה-קְוָה-קְוָה-קְוָה
מִתּוֹךְ הָאֲגַם
מִי מְקַרְקֵר לוֹ
קְוָה-קְוָה-קְוָה-קְוָה?
כָּךְ קוֹרֵאת לִפְנֵי שְׁנָתָהּ
הַצְּפַרְדֵּעַ קְרִיאַת שְׁמַע.
אוֹי, אָבָק! תִּמְרוֹת אָבָק!
מִי זֶה בָּא, אוֹי, מִי זֶה בָּא?
כֶּבֶשׂ, תַּיִשׁ, גְּדִי וָשֶׂה
וּפָרָה גּוֹעָה מוּ-מֶה.
קְוָה-קְוָה-קְוָה-קְוָה...
גם את השיר הזה למדת בבית החינוך בצפון, אולי ב-1939?
שנה שבה היה מחסור חמור במורים וכיתות ג' ו-ד' למדו יחד עם אותו מורה, באותה שעה ובאותו חדר. אתה זוכר שהמורה – שמו היה אריה, איש עם קרחת שגובהו היה אולי מטר וחצי ולא יותר, היה לו גם שפם, ובכלל הביאו אותו אלינו מבי"ס אחר, אולי מבית חינוך במרכז.
את השיר זימרת לילדיך ממש אלפי פעמים והם זוכרים אותו עד היום.
מי כתב את המנגינה?
שוב פואה גרינשפון בכבודו ובעצמו.
ומי כתב את המילים? זלמן שניאור בכבודו ובעצמו.
נעים שוב לקרוא משהו שצץ מאיזושהי מערה בתולדותיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה