יום רביעי, 8 ביולי 2020

המחסן של קפלן והאחד במאי

ריב, איימי בן אסולין

 

עוד סטייה לכאן ועכשיו (לא על הנשיא טרמפ אלא..) על מין נקמה מתוקה שאתה חוֹוֶה.

זה על התעלול האחרון של פלונית, אילנה דיין,  מתשדיר "עובדה" של ערוץ 2 בטלוויזיה. הגברת הזאת החליטה (שוב) להתפרנס מסחורה יד שלישית ומאוכל שכבר אכלו אותו פעם ולעסו פעמים רבות. 

היא שלחה שלושים ושתיים שאלות לראש הממשלה. השאלות של הגברת הזאת הן תמיד ארוכות למדי ומכילות תמיד גם את השאלה וגם את התשובה שהגברת רוצה לקבל מהמרואיין. היא רק לא שמה לב שחומר השאלות כבר טחון עד דק באזני כל המדינה ושזה נראה כמו סתם פרובוקציה ורצון להתפרנס שוב מלכלוך. ראש הממשלה דווקא כן קלט את הפרינציפ ובמקום לענות על השאלות החבוטות האלה כתב מאות מילים של חרפות וגידופים על הגברת. לא כל מה שהוא שפך היה נכון. למשל זה שהוא כינה את אילנה דיין "שמאלנית",  לדעתך מחמאה מיותרת לחלוטין, הוא הצליח לגרום לגברת לקרוא את התשובה בעצמה נוכח פני האומה.


 

בשבילך זאת הייתה נקמה מתוקה? איך זה? זה דוקא זכרון אישי עבורך. 

זכרון שהוציא אותך מהכלים לגמרי. לפני איזה 20 שנה או יותר, באותו מדור מהולל ("עובדה") ישבה אילנה דיין מול המצלמה ונוכח פני כל האומה דרשה ככה:

"כל קיבוצניק עולה לכל אזרח במדינה 4000 שקל בשנה"?

אתה רצית לזרוק אבן על הטלוויזיה. לאחר כמה ימים הוכיחו גורמים שונים לאילנה דיין שכל זה מצוץ מהאצבע. אבל מה שהרגיז אותך ממש הייתה ההתעלמות  המשפילה מצד העיתונאית החכמה והיודעת הכל מהעובדה שהתנועה הקיבוצית הייתה (יחד עם אחרים) היהלום שבכתר, הגשמת הציונות בארץ ישראל  ועוד הרבה דברים.

את זה לא אמרה ואולי אף פעם לא שמעה הגברת האינטליגנטית חסרת משוא הפנים. תגובתה על הביקורת שנודעה בקשר לטיב הכרזתה על הקיבוצניק ו-4000 השקל לא נאמרה בטלוויזיה מול פני האומה אלא באיזו פינה נידחת בעיתון והתירוץ היה

"זה מה שהתחקירנים שלי אמרו לי".

גם אז וגם היום אתה לא תופס איך לא העיפו את אילנה דיין יחד עם התחקירנים שלה לכל הרוחות אבל דווקא הסיפור עם ביבי נראה לך יותר מנחמד, אף על פי שאתה סובל אותו בערך כמו את אילנה דיין. 

 

 

ועוד משהו מחוץ לתיק העור המהוה והבלוי והמריח מאבק.

בקטע האחרון של "לפני שאתה שוכח" שפורסם ברשת, כתבת משהו לא ממש נחמד על האחד במאי. אשתך התפנתה לקרוא את זה והעירה ביבושת: "זה כל מה שיש לך לזכור מהאחד במאי?" אתה התמלאת חרדת בעלים נזופים וגמגמת שכבר הזכרת כל מיני אחד במאי ועל מה היא מדברת? היא פלטה: "מיסטר קפלן והאחד במאי, זוכר?"

עכשו נזכרת.  

פעם היה בקיבוץ שלך אחד שקראו לו מיסטר קפלן. הוא היה דרום אפריקאי (בטח מליטא) שהגיע הנה יחד עם אשתו לחיות בקיבוץ כהורה של פלוני, יהודה קפלן, אחד מראשוני ה"אנגלוסקסים" שהגיע למשק ב-1958. מיסטר קפלן הזה מעולם לא היה איזו הברקה כלכלית בדרום אפריקה. נדמה לך שגם בגלל זה הוא התגלגל הנה יחד עם אשתו, דורה. פה, ביזרעאל, הוא התנדב להיות המחסנאי של המחסן החדש (מה שעכשיו זה הנגריה) שהוקם בשביל לעשות סדר בבלגן שכל אחד מביא ומאכסן דברים חשובים ולא חשובים בלי שום סדר ופיקוח. מיסטר קפלן בנה בעצמו המון מדפי ענק ועליהם איכסן באורח מוקפד עולם שלם של חפצים, סחורות וכל מיני. המקום הזה נקרא על שמו "המחסן של קפלן". זאת הייתה מסורת משונה הנמשכת, לכנות את המחסנים השונים והמשונים שהיו במשק על שם אלה שעבדו בהם.

היה "המחסן של מיכה", היה "המחסן של דוב'לה יהלום", היה "המחסן של קַפִּי" (אחיהם של פאצ'י וקאצ'י)  ואולי שכחת כמה.


טוב. באחד מימי האחד במאי תלו החבר'ה, כמקובל, דגל אדום גדול על גג מגדל המים. הדגל התנפנף לו בשקט ובשלווה עד שמיסטר קפלן ירד לאכול ארוחת בוקר וראה את התועבה הזאת. בהתנהגותו החיצונית, היה האיש שקט, מנומס וענייני. אבל למראה הדגל האדום עלתה חמתו להשחית. הוא הגיע לחדר האוכל ועבר משולחן לשולחן בצעקות מחרישות אזניים על זה ש"מה פתאום תלו פה דגל אדום? הדגל הזה הוא הסמל של הפושעים הכי גדולים בעולם, אלה שהרגו והגלו מליוני אנשים  לגולאגים ולסיביר בכלל, שלא לדבר על מה שהם עשו ליהודים ואפילו לטטרים." 


בשביל מיסטר קפלן היה סטאלין לא פחות מהיטלר ואולי אפילו יותר. כך המשיך מיסטר קפלן את מחאותיו עד שהחבר'ה ריחמו גם עליו וגם על כל סועדי ארוחת הבוקר וטיפסו על המגדל והורידו את הדגל, שיהיה שקט. לפתע עברה שם אשתך וראתה שהדגל האדום נעלם. היא חקרה במהירות מה פה בדיוק קרה, מצאה את הדגל במחסן הבגדים, לקחה אותו וטפסה בעצמה על סולם הברזל המפחיד אל גג המגדל ותלתה אותו שם שוב, לנוכח פני העמק והאומה. אתה לא זוכר מה קרה עם הצעקות של מיסטר קפלן, אולי הוא מלג את מקטרתו מרוב זעם.

מה שכן – הדגל היה תלוי כל היום כמו שצריך. כמובן שזה היה האחד במאי הכי מכובד של משפחת רות ואמנון בקר בכל החיים שלהם.

 

איפה שהוא כתבת את המלה "מָלַג". רק משוגע כמוך מסוגל לזכור את המילה הזאת. מאיפה? מספר שקראת בימי ילדותך "אחד עשר האלופים" מאת אדוארד בס שתרגם אותו לעברית פלוני אליהו מייטוס. זה היה איש עם המון רקע תרבותי ממזרח אירופה, כולל ניהול גימנסיה "תַרְבּוּס" ביָאשׂי, רומניה. אתה לא יכול להתאפק עקב נדירוּת המילה ואתה מתחצף לצטט פה את כל הערך ממילון אבן שושן:

 

א. מלג [ארמית: מְלַג]

פָּעַל מָלַגת (פ"י) חָלַט, יָצַק מַיִם רוֹתְחִים (עַל בַּעַל חַיִּים שָׁחוּט, כְּדֵי לְהָקֵל אֶת מְרִיטַת שְׂעָרוֹ אוֹ נוֹצוֹתָיו): "מוֹלְגִין אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרַגְלַיִם וּמְהַבְהֲבִין אוֹתָן בָּאוּר" (ביצה לד.). "תַּרְנְגוֹל אֶחָד, מְלָגוּהוּ בְּרוֹתְחִין" (קבק, בצל 348). [ובהשאלה:] "אֵיךְ אֶהְיֶה נִזְהָר... שֶׁלֹּא יִמְלְגוּ אוֹתִי בְּרוֹתְחִים" (בן ציון, יד).

[לִמְלֹג אֶת-, מוֹלֵג, יִמְלֹג]

נִפְעַל נִמְלַגבנֶחְלַט, נוֹצְקוּ עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים: "אִם נִמְלְגָה תַּרְנְגֹלֶת בִּכְלִי שֵׁנִי" (יורה דעה סח טו). "מִבְּלִי מֵשִׂים נָגְעָה יָדוֹ בַּבָּשָׂר הָרַךְ וֶהֱשִׁיבָהּ בַּחֲזָרָה, כְּנִמְלָג בְּרוֹתְחִים" (שניאור, סיפורים קכו).

[לְהִמָּלֵג, נִמְלָג, יִמָּלֵג]

 

x

ב. מלג

 

ב. מלג [מן מְלוֹג]

פָּעַל מָלַגב (פ"י) קִבֵּל מְלוֹג (רֶנְטָה), נֶהֱנָה מִן הָרְוָחִים שֶׁמַּכְנִיסִים נְכָסִים, בְּלֹא זְכוּת הֲנָאָה מִן הַנְּכָסִים עַצְמָם: "שֶׁהַבַּעַל מוֹלֵג אוֹתָם נְכָסִים" (עובדיה ברטנורה יבמות ז א).

[לִמְלֹג אֶת-, מוֹלֵג, יִמְלֹג]

 

מסתבר שאליהו מייטוס עשה שימוש בהשאלה וכתב "מלג את מקטרתו" כנמשל והמשל הוא מה שקורה לתרנגול לפני שעושים ממנו מרק עוף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה