יום רביעי, 8 ביולי 2020

שיר עתיק וקדחת אביב

במהלך כתיבת הזיכרונות מתברר לך יותר ויותר שמה שהכי מרגש אותך, מעניין וממלא סיפוק - הצייד אחרי שירים שפתאום קופצים לך מאיזה קבר במוח. מאיפה הם, מי כתב? מי הלחין? וכו' וכו'. 

לפני שבוע כשישבת ליד הפסנתר התחילו אצבעות צד ימין שלך להקליד משהו באופן אינסטנקטיבי. תכף עלה החשד שזה איזה שיר ששרת לפני שמונים שנים.

התחלת לנגן שוב ושוב.

זה צריך להיות שיר ערש מהסידרה של "פרוס  כנפיך ערב",  "לילה טוב הרדם",  וכאלה.  אתה חושב שזה איזה שוברט או ברהמס או מוצרט או מנדלסון.

שאלת את אשתך אם היא מכירה? שאלת את דינה המקלידה עם היא מזהה? וגם את ההידרוטרפיסטית. לא זוכרות ולא מכירות.

אתה לא זכרת שום מילה מהשיר וזה חיסל את האפשרות לחפש אותו ברשת.


באין ברירה המתנת כמה ימים עד השיעור בפסנתר עם איתמר געש המורה.

גם הוא לא זיהה ולא הצליח לחפש ברשת, אבל הוא הבטיח שינסה אצלו בבית שוב פעם. לאחר שעתיים צלצל הבחור המיוחד לאשתך והודיע כי גילה את השיר וזה מוצרט.

בטלפון הוא צירף כמה ביצועים של השיר.

חיטוט נוסף עם אשתך לימד שהשיר אומנם  יוחס למוצרט אבל מי שהלחין אותו הוא פלוני – ברנרד פליס, מלחין גרמני מלפני מאתיים שנים.

אז מי בדיוק הלחין? מוצרט החל לכתוב מוזיקה כבר בגיל שלוש.

ברנרד פליס נולד 14 שנים אחרי מוצרט. אז מי לקח או גנב ממי?

 

(נוסח השיר  בתרגום אפרים דרור) 

 

מילים: פרידריך וילהלם גוטר
תרגום/נוסח עברי: אפרים דרור (טרוכה)
לחן: ברנהרד פליס


נוּמָה, יַלְדִּי, הֵרָדֵם
אָנָּא הַקְשִׁיבָה לָאֵם:
זֶמֶר אָשִׁירָה לְךָ
תֵּכֶף תִּשְׁקַע בִּתְנוּמָה.
זֶמֶר לְךָ אֲנַגֵּן
כֹּה אֶת יַלְדִּי אֲיַשֵּׁן.
נוּמָה נָא, מֹתֶק שֶׁלִּי
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!

נוּמָה נָא, יֶלֶד חָבִיב
לַיְלָה שׁוֹלֵט מִסָּבִיב
כָּל הָעוֹלָם נֶאֱלָם
שֶׂה וְצִפּוֹר וְאָדָם.
חֶרֶשׁ יָרֵחַ יָהֵל
וּבַחַלּוֹן הוּא שׁוֹאֵל:
לָמָּה עוֹד עֵר מַחְמַדִּי?
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!

אָנָּא עֵינֶיךָ עֲצֹם!
וּמַלְאָכִים מִמָּרוֹם
אֶת כַּנְפֵיהֶם יִפְרְשׂוּ
עַל מִטָּתְךָ יִשְׁמְרוּ.
לֹא יְאֻנֶּה לְךָ רַע
נוּם, הֵרָדֵם בִּמְנוּחָה!
אַל נָא תִּירָא, פְּעוֹטִי
נוּם נָא, יְשַׁן נָא, יַלְדִּי!
יְשַׁן, יַלְדִּי!

 

ברוב החיפושים מסתבר שגם אסתר עופרים שרה את זה בגרמנית,  נוסף לעשרות גרסאות בהן השיר מופיע ברשת.

אחד התרגומים היפים של השיר נעשה ע"י הפרופסור הָרָי גולומב. אבל זה בטוח לא הנוסח אותו למדת בילדותך, כך מפני שגולומב נולד ב-1939 כשאתה היית כבר בן 7.

בגיל הזה שרת בוודאי את הנוסח האחר. תענוג לנגן. תענוג לשמוע. תענוג להיזכר.

https://www.youtube.com/watch?v=_eKcfd0_CsU

 

 

באוגוסט 2018  חגגתם אשתך ואתה  60 שנים לנישואיכם.

אתה נמנעת מלפרט הרבה זיכרונות מחיי משפחתך. אתה לא בטוח שאתה עושה נכון.

בטוח שאשתך תחלוק על חלק גדול מהפרטים. ככה זה בחיים של שניכם. אז מה להגיד? מאז שב-1958 התחתנתם (אצל רב) הולדתם ארבעה ילדים העברתם את החיים בקיבוץ ועשיתם כאן המון המון דברים. אתה כן מאושר או לא מאושר בגיל 86 וחצי? לא יודע להגיד.

 

חלפו כמה ימים אבל אולי אתה כן רוצה שוב להיזכר ברגע בו אתה התאהבת באשתך.

את זה אתה זוכר תמיד וכל הזמן. באמצע התקופה שבה הדרכת בקן חיפה של התנועה המאוחדת, נשארת פעם אחרי הפעולה בה שמעו החניכים אותך מדבר על קיבוץ וגם שרו הרבה וגם רקדו וגם השתוללו.

בסוף כולם הלכו הביתה ואתה נשארת בקן לנקות אחריהם. האולם היה ממלא לכלוך ואבק. אתה פיזרת קצת מים על כל הרצפה, לקחת מטאטא קש והתחלת לטאטא את הכל החוצה. מתישהו הסתכלת לאחור והנה הפתעה:

 חניכה אחת לבושה כחול תנועה עם מטאטא קש ביד עומדת ותוקעת בך עיניים בלי להוציא מלה. שאלת אותה מה היא עושה פה? והיא ענתה שהיא חושבת שזה לא בסדר שאתה, המדריך, מנקה את הקן לבדך.

בלי לקבל הזמנה מיוחדת, היא הצטרפה למלאכת הניקיון.

אחר כך אתה הושבת אותה על האופנוע ונסעתם אליה הביתה, לשכונה הגרמנית.

 זהו.

זה בדיוק מתי שהייתה לך קדחת אביב של מאוהבים והגברת נכנסה לך לתוך החיים בלי ששאלת את עצמך פעמיים, כך לשישים שנים בינתיים.

כל הכבוד להיזכרות.  

 

אין תגובות:

פרסום תגובה