יום רביעי, 8 ביולי 2020

שירים של פעם


ובחזרה אל תיק העור, מסמך מתקופת הקומונריות בתנועה בחיפה.

בתיק העור מצאת גלויה מתאריך סיום מבצע סיני.

אבא שלך כותב (עם קצת שגיאות כתיב) ככה:

 

 

גלויה מאבא – 5/11/56

 

לבני בכורי שלומות

אמנון, קיבלנו היום את מכתבך!

דן חזר אתמול הביתה בריא ושלם ו...היום נסע ירושלימה אל  ה- alma mater (?)

היינו אוניווערסיטה.

נאחל לו הצלחה.

בבית הכל בסדר, אף כי עברו עלינו 10 ימים קשים.

לגביך דפקא שיערנו כי נמצה אתה ביזרעאל.

אני מקוה שאף כי גמרת את הקרירה שלך בתור מטיף ומדריך.

תבוא במהירה לבקרינו.

איחולי כל-טוב לך ולחבריך.

אמא שרה גם סבתא ורמי דורשים בשלומך

דרישת שלום מאבא – יוסף

אף דן לפני נסיעתו ביקש למסור ד"ש 

 

אתה תוהה:  מאיפה אבא שלך סחב  את המונח  – alma maetr?

אתה לא זוכר שהוא דיבר לטינית. או אולי כן, מפני שלמד בבית ספר עממי פולני.

בפולניה המיוחסת עוד למדו את השפה הלטינית, בה נכתבו כתביי הקודש וכל שפת הרפואה (מדיצינה).  תאריך הגלויה ותוכנה מלמד שמבצע סיני היה סוף עבודתך בתנועה בחיפה. איך ולמה נשמרה אצלך גם הגלויה הזאת במשך 61 שנים? השד יודע.

אחרי שאתה מקנח את  דמעת הגעגועים לאבא אתה זוכר (כבר הזכרת את זה בתחילת המסמך) את השירים שאבא היה שר באוזניך בילדותך. בין השירים האלה היה למשל השיר "מולדתי ארץ כנען".

איך הגיע אבא שלך החלוץ אל השיר הזה ואל אחרים כמותו? לא היה אז בפלשתינה שידור רדיו וכמעט  שלא היו תקליטים וגרמופונים ומי בכלל שר את השירים האלה?

איזה שירים?  למשל:

 "שָׂאֵינוּ למדבר על דבשות גמלים".  

 "את אדמה בלב מדבר".  

 "הן דמה בדמי זורם".  

 "גמל גמלי חבר אתה לי"     

"עלי באר באר עלי"   

 "אל המעיין בא גדי קטן"  

 "שתו העדרים"   

"עלי גבעה שם בגליל"  

"שדמתי"   

 "על תירא עבדי יעקב (תחילת השיר)"  

"יחלילי עמלילי יה-חוואג'ה מוסה" 

"סרסנוך יא-מוחמד" 

"יפים הלילות בכנען"  

"הנה אחללה בדומיית ליל" 

"עז וכבש כבר נגזזו"  

"שה וגדי גדי ושה".    

"שמעו שמעו שוכני אוהלים".

דבקה "בנות עלינה"

דבקה רפיח "לי יומי ולי לילי"

דבקה החמור "ידע השור קונהו".

 

 יש עוד הרבה שאינם עולים עכשו בדעתך. מסתבר שהשירים האלה הושרו ע"י זמרים וזמרות בכל מיני ארועים ציבוריים שחלקם היה קונצרטים וחלק אספות עם.

השומעים למדו ולימדו אחרים וכך נפוצו השירים.

יש ספר על תולדות הזמר העברי "שיר שיר עלה-נא" שכתב פלוני נתן שחר. 

בכמה קטעים מתיחס הכותב לשירים בעלי הסגנון של ערביי הגליל העליון והחורן.

השירים חרגו ממסורת השירה הערבית הרגילה גם באופי, גם בסגנון וגם בהוויה המוסיקלית. 


מה שאתה חושב על השירים האלה זה אולי הזוי ובטח שלא מדעי אבל לך לא אכפת. בשבילך מהווים השירים האלה (כמו אלה שמנית קודם) את השירה העתיקה של יושבי הארץ הזאת שחלקם גלו ממנה לאלפיים שנה ועם שובם שמחו לחזור ולדבוק דווקא בזמר הזה שנשמע להם מוכר ומדבר אל הנפש מסיבות מתולוגיות.

אז מה? אז זה מה שאתה חושב.  ביג-דיל.

 

 אתה זוכר היטב את השירים האלה, שהִילְקָה ואביבה  הפליאו לשיר עוד לפני פרוץ המדינה וחבל שהם נעלמו לעזאזל.

 

חג שמח :) 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה